|
(183:5 It is forbidden to enter into the ploughed field of one's
neighbour because he treads on the ploughing and damages it. ) It is forbidden to stand on your neighbour's field and look at it when the crops are high, so that he doesn't damage them by the ''evil eye'', and it is certainly forbidden to gaze at one's neighbour in a way that would make him think he was trying to harm him by the ''evil eye''. Even with his business and his occupation where there is no fear of damage from the ''evil eye'', if he is working in his own house and property it is forbidden to stare at him without his knowledge, in case he doesn't want others to know about his deeds and business. It is good manners when one sees one's neighbour busy at his work to bless him by saying to him ''may you succeed in your work''. |
אסור לכנוס לתוך שדה ניר של חבירו מפני
שהוא דש נירו ומקלקלו אסור לעמוד על שדה חבירו להסתכל בה בשעה שהיא עומדת בקמותיה שלא יזיקנה בעין הרע ומכל שכן שאסור להסתכל בחבירו בענין שיש לחוש שיזיקו בעין הרע ואפילו בעסקיו ובמעשיו שאין בהם חשש היזק עין הרע אם עושה בביתו וברשותו אסור לראות שלא מדעתו שמא אינו חפץ שידעו אחרים ממעשיו ועסקיו ודרך ארץ הוא כשאחד רואה שחבירו עוסק במלאכתו יברכהו ויאמר לו תצלח במעשיך
|
|
183:6 Even to do in his own property something which would harm his neighbour is forbidden. One should place in one's courtyard near to his
neighbour's wall, any object which is hot and emits heat and could
damage the wall such as manure and the like, unless he distances it
three hand-breadths, similarly he needs to move away1 so as not to spill
water next to his neighbour's wall, and also the drain pipe from his
roof needs to be distanced from his neighbour's three hand-breadths.
Certainly he shouldn't empty out a chamber pot of urine close to his
neighbour's wall. Also urinating close to his neighbour's wall, if the
wall is of stone or wood without plaster it is enough to be one
hand-breadth away, if the stones are dry rock there is no need to
distance (oneself) at all, and one can urinate even on the wall. If the
wall is of bricks or wood coated with plaster, one needs to distance
(oneself) three hand-breadths.
1) When pouring out water. | אפילו לעשות ברשות שלו דבר שהוא מזיק לשכנו אסור לא יניח בחצירו סמוך לכותל של חבירו כל דבר שיש בו חמימות ומוציא הבל ומזיק את החומה כגון זבל וכדומה אלא אם כן הרחיק שלשה טפחים וכן צריך להרחיק שלא לשפוך מים סמוך לכותל חבירו ולכן צנור המקלח מן הגג צריך להרחיקו מכותל חבירו שלשה טפחים ומכל שכן שלא לשפוך עביט של מי רגלים בסמוך לכותל חבירו ולהשתין מים סמוך לכותל חבירו אם הוא כותל של אבנים או של עץ בלי טיט די כשמרחיק טפח אחד ואם היו האבנים צחיח סלע אין צריך להרחיק כלל ומשתין אפילו על הכותל ואם הוא כותל של לבנים או של עץ מחופה בטיט צריך להרחיק שלשה טפחים |
|
184:1 One is forbidden to hit another person, and if he hit him he
transgresses a negative commandment as it is said:1 ''If the wicked man
is worthy to be beaten...'' ''...forty stripes he may give him and not
exceed...'' If the Torah was particular about beating of the wicked,
saying that one shouldn't beat him too much for his wickedness, how much
more does this apply to beating the righteous. Anyone who raises his
hand against his neighbour to srike him, even though he didn't
(actually) hit him, is called wicked as it is said:2 ''And he said to
the wrong-doer, why will you smite your fellow ?'' ''why have you
smote'' was not said rather ''why will you smite'' even though he still
hasn't hit him, he is called a wrong-doer. Any one who struck his fellow
man was excommunicated by the ban of the ancients, and couldn't be
included in the minyan of ten for any holy duty, until the Bet Din
releases him from the ban and he accepts their judgement. If someone
strikes him or another Jew, and it is impossible for him to save himself
or his fellow from the hand of the striker except by striking him back,
he is allowed to hit him.
1) Deut. 25:2-3. 2) Ex. 2:13. |
אסור לאדם להכות את חבירו ואם הכהו עובר בלא תעשה שנאמר אם בן הכות הרשע וגו' ארבעים יכנו לא יוסיף וגו' אם הקפידה תורה בהכאת הרשע שלא להכותו יותר על רשעו קל וחומר בהכאת צדיק וכל המרים יד על חבירו להכותו אף על פי שלא הכהו נקרא רשע שנאמר ויאמר לרשע למה תכה רעך למה הכית לא נאמר אלא למה תכה אף על פי שעדיין לא הכהו נקרא רשע וכל מי שהכה את חבירו היה מוחרם בחרם הקדמונים ולא צרפוהו למנין עשרה לכל דבר שבקדושה עד שהתירו לו בית דין את החרם כשקבל עליו לשמוע דינם ואם אחד הכה אותו או לישראל אחר ואי אפשר להציל את עצמו או את חבירו מיד מכהו אלא על ידי שיכה אותו מותר להכותו |
To subscribe click here. To unsubscribe
click here
To learn about our program for Mishna Yomis
click here