| 182:3 Even to steal (from someone) with the intention of returning, because one wants to annoy him a little, or in the way of a joke, is also forbidden. | אפילו לגנוב על דעת להחזיר אלא שרוצה לצערו קצת או בדרך שחוק גם כן אסור |
|
182:4 It's forbidden to oppress one's acquaintance even in the slightest
degree, as it is said:1 ''Don't oppress your neighbour'' Who is an
oppressor ? One who has received money from his acquaintance, with his
consent, for example, he has in his possession a loan or rent, and
doesn't want to pay it to him, or puts him off by saying ''come again''
''come again'' Similarly, if he has in his possession an object which
was lost by a Gentile, it's forbidden to deny it, for this is considered
as definitely stealing. Even more so if he bought from him an object,
it's forbidden to mislead him in the reckoning of the amount of money he
gives. As it is said: ''and you shall reckon with his buyer'' for it's
like shooting the idolator, for one didn't purchase from him the object
, except for the amount it's worth and mislead him in the reckoning of
the money, this is like one who steals the object, and not as one who
profits from a debt, and even deception which doesn't involve monetary
loss is forbidden in business dealings, as we have written in Chapter
63.
1) Lev. 19:13. | אסור לעשוק את חבירו אפילו כל שהוא שנאמר לא תעשוק את רעך ואיזהו עושק זה שבא ממון חבירו לידו ברצון חבירו כגון שיש לו בידו הלואה או שכירות ואינו רוצה לשלם לו או שמדחהו בלך ושוב לך ושוב וכן אם נמצא בידו חפץ שהוא בעין מאינו יהודי אסור לכפור שהרי זה הוי גזל ממש ולא עוד אלא אפילו קנה ממנו חפץ אסור להטעות אותו בחשבון בנתינת מעות כמו שנאמר וחשב עם קונהו דמיירו בעובד כוכבים שהרי אינו מקנה לו החפץ אלא בעד הסכום שהשוו והמטעהו בחשבון המעות הרי זה כגונב את החפץ ולא כמפקיע חובו ואפילו גניבת דעת שאין בה חסרון מעות אסור במשא ומתן כמו שכתבנו בסימן ס''ג |
|
182:5 Any one who covets the house or the utensils of his acquaintance,
or any article that his acquaintance has no intention of selling him,
and he uses the influence of friends on him, or urges him himself, until
he sells it to him, then he has transgressed ''You shall not covet...''1
From the moment his heart was enticed and he thought, ''how can I buy
this object'' he transgressed ''neither shall you desire''2 for there
isn't any desire, except only in the heart, and desire leads to
covetousness. The one who buys the object he desires, transgresses two
negative commandments, therefore it was said: ''You shall not
covet..neither shall you desire''.
1) Deut. 5:18. 2) ibid. |
כל החומד ביתו או כליו של חבירו או כל דבר שאין בדעת חבירו למכרו והוא הרבה עליו ריעים או שהפציר בו בעצמו עד שמכרו לו הרי זה עובר בלא תחמוד ומשעה שנפתה בלבו וחשב איך יקנה חפץ זה עבר בלא תתאוה כי אין תאוה אלא בלב בלבד והתאוה מביאה לידי חימוד והקונה את הדבר שהתאוה לו עובר בשני לאוין ולכך נאמר לא תחמוד ולא תתאוה |
To subscribe click here. To unsubscribe
click here
To learn about our program for Mishna Yomis
click here