|
18:2 When one reaches ''Praises to the most high G-d'', 1 one should
rise and prepare oneself for the Shemoneh Esreh prayers. One should
remove, (from the mouth) all spittle and mucus, and any matter that will
disturb one's thoughts. One takes three steps backwards and says (from)
''Praises to the most high G-d'' until ''who redeemed Israel'', and then
takes three steps forward, as one who approaches and comes close to the
king. One should not stop between ''who redeemed Israel'' and the
Shemoneh Esreh, even for Kaddish, Kedusha, and Borechu, because we must
join (the blessing for our) redemption to the (Shemoneh Esreh) prayer.
One should plan to conclude the blessing ''who redeemed Israel''
together with the chazan, for if one finished first, then the chazan
afterwards, there is a doubt whether one responds ''Amen'' to the
chazan's blessing or not. 2 However, when one (at the same time as the
chazan) also finishes the blessing, certainly there is no need to
respond ''Amen'' for one does not respond ''Amen'' on one's own
blessings. 3 In the evening service, since the blessing before the
Shemoneh Esreh does not conclude with ''who redeemed Israel'', one is
permitted to stop as in other places ''between the sections''. 4 Before
the Shemoneh Esreh, one says the verse: 5 ''G-d, open my lips...''. This
(verse) is not (considered) a break since it is relevant to the prayers.
However, the verse: 6 ''I will call forth the name of G-d...'' is not
said. 7 So, with (the Shemoneh Esreh) of Musaph and Mincha, one says it
before ''G-d, open my lips...''
1) In the blessing ''who redeemed Israel'' 2) A person who completes his prayers before the chazan, may respond ''Amen'' when he hears the conclusion of the blessing (Ramah, Shulchan Aruch, Orach Chayim 66:7). 3) See Ch. 6:11. 4) See Ch. 16. 5) Psalms 51:17 6) Deut. 32:3 7) Because it is considered (an interruption or) stop. |
כשמגיע לתהלות לאל עליון יעמוד ויכין את עצמו לתפלת שמנה עשרה ויסיר כיחו וניעו וכל דבר המבלבל את מחשבתו וילך ג' פסיעות לאחוריו ויאמר תהלות לאל עליון וכו עד גאל ישראל ואז יחזור לפניו ג' פסיעות דרך קירוב והגשה למלך לא יפסיק בין גאל ישראל לשמנה עשרה אפילו לקדיש וקדושה וברכו מפני שצריך להסמיך גאולה לתפלה וטוב שיצמצם לגמור ברכת גאל ישראל עם השליח צבור בשוה כי אם יגמור הוא תחלה ואחר כך השליח צבור יש ספק אם יענה אמן על ברכת השליח צבור או לא אבל כשהוא גם כן גומר את הברכה ודאי אין צריך לענות אמן דאין עונין אמן על ברכת עצמו ובמעריב כיון שאין הברכה שלפני השמנה עשרה מסיימת בגאל ישראל מותר להפסיק כמו בשאר מקום בין פרק לפרק קודם השמנה עשרה אומר הפסוק ה' שפתי תפתח וגו ואינו הפסק כי הוא שייך להתפלה אבל הפסוק כי שם ה' אקרא וגו לא יאמר כי אם במוסף ובמנחה יאמרו קודם ה' שפתי תפתחי |
|
18:3 The one praying needs to be aware that the Divine Presence is
before one, as it is said: 1 ''Pour out your heart like water in the
presence of G-d.'' One should arouse the concentration and remove all
thoughts interfering one, until one's thoughts and one's concentration
are purified for one's prayer. One should think that, were one speaking
before a human monarch, one would surely arrange one's words and
concentrate on them well so as not to err. Surely, this applies when
before the King of kings, the Holy One, blessed be He. One needs to
concentrate, before Him, one's thoughts, for before Him, blessed be His
name, thought is the same as speech and all our thoughts He probes.
Before prayer, one should think on the exaltedness of G-d, blessed be
His name, and the lowliness of man, and remove (the desire for) all
human pleasures from one's heart.
1) Eichah 2:19 |
המתפלל צריך שידע שהשכינה כנגדו כמו שנאמר שפכי כמים לבך נכח פני ה ויעיר הכונה ויסיר כל המחשבות הטורדות אותו עד שתשאר מחשבתו וכוונתו זכה בתפלתו ויחשוב כי אלו היה מדבר לפני מלך בשר ודם בודאי היה מסדר דבריו ומכוין בהם יפה לבל יכשל קל וחומר לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שצריך לכוין לפניו את מחשבתו כי לפניו יתברך שמו המחשבה כמו דיבור וכל המחשבות הוא חוקר וקודם התפלה יחשוב מרוממות האל יתברך שמו ושפלות האדם ויסיר כל תענוגי אדם מלבו |
|
18:4 One who prays should concentrate in one's heart the meaning of the
words one says with one's lips, as it is said: 1 ''Direct their hearts,
Your ear shall hear.'' Many siddurim have already been printed, with
translations (explanations) of the prayers in (the vernacular) Yiddish,
and any one can learn and understand what one is praying. If one cannot
concentrate on the meaning of the words, at the very least, one should
think, during prayer, about matters that humble the heart and direct
one's heart to one's Father in heaven, and if an extraneous thought
comes during the prayers, one should be silent and wait until the
thought ceases.
1) Psalms 10:17 |
המתפלל צריך שיכוין בלבו פירוש המלות שהוא מוציא בשפתיו שנאמר תכין לבם תקשיב אזניך וכבר נדפסו הרבה סידורים עם פירוש אשכנז ויכול כל אדם ללמוד ולהבין מה שהוא מתפלל ואם אינו יכול לכוין פירוש המלות לכל הפחות צריך שיחשוב בשעת התפלה בדברים המכניעים את הלב ומכוונים את לבו לאביו שבשמים ואם תבא לו מחשבה זרה בתוך התפלה ישתוק וימתין עד שתתבטל המחשבה |
To subscribe click here. To unsubscribe click here.