| 182:12 One whose dishes were exchanged at a banquet or the like, he shouldn't use these dishes which came to him (but) are not his, and when the owner of the item comes he needs to return it to him, even though his dishes have got lost. Similarly, one who sends his washing to a public laundry, and they send to him a robe which isn't his, it's forbidden to wear it rather he needs to return it to it's owner, even though his one was lost. However, if it was with him a long time, so that it would be impossible for it's owner not to have asked in the meanwhile, after his item, then it's allowed for him to wear it, because we can assume that the laundry's owner has settled with the owner and paid him for the robe. | מי שנתחלפו לו כליו בבית המשתה וכדומה הרי זה לא ישתמש בכלים אלו שבאו לידו ואינם שלו וכשיבא בעל החפץ צריך להחזירו לו ואף על פי שהחפץ שלו נאבד וכן כובסת המכבסת לרבים והביאה לו חלוק שאינו שלו אסור ללבשו אלא צריך להחזיר לבעליו ואף על פי ששלו נאבד אך אם מונח אצלו ימים רבים עד שאי אפשר שלא חקרו הבעלים בינתים אחר שלהם אז מותר לו ללבשו כי מסתמא סלקה הכובסת את בעליו ושלמה בעד החלוק הזה |
| 182:13 It's forbidden to benefit from anything of one's acquaintance without his knowledge, even though it's obvious to one that when it's owner comes to know, he will be happy, and will show him, because of his love for him, in any event, is forbidden. Therefore one who enters the orchard or the garden of his acquaintance, it's forbidden for him to pick fruit without the knowledge of it's owners, even though the orchard's owner and the garden's owner, love and esteem him like themselves, and will certainly be happy and be glad when they learn that he benefited from it's fruits, in any case, since at this moment, they don't know about this, he would be getting benefit illegally. One should warn the public, who err in this due to lack of knowledge. | אסור ליהנות משום דבר של חבירו שלא מדעתו אף על פי שברור לו שכשיודע לבעליו ישמחו ויגילו מפני אהבתם אותו מכל מקום אסור לפיכך הנכנס לפרדס או לגינת חבירו אסור לו ללקוט פירות שלא מדעת הבעלים אף על פי שבעל הפרדס ובעל הגינה אוהבו וריעו אשר כנפשו ובודאי ישמח ויגיל כשיודע לו שנהנה זה מפירותיו מכל מקום כיון שעכשיו אינו יודע מזה הרי הוא נהנה באיסור וצריך להזהיר לרבים שנכשלין בזה מחמת חסרון ידיעה |
| 182:14 In any case, it's allowable for a member of someone's household to give bread to a poor person or to the son of the beloved friend of the master of the house without his knowledge. for this is how the house owner's behave, and this isn't termed without the owners' knowledge, since this is how the owners behave, we know that it's a recognised custom. For this reason, it's allowed to receive (as) charity from the women, something small, without the knowledge of the husbands, since it's their (the wives) custom to do this, and the husbands know this is their custom to do. Similarly, in an orchard, if one is used (to being) in there, one can eat its fruits with the knowledge of the owners, it's allowed. This (is the rule) for any similar case. | ומכל מקום מותר לבן ביתו של אדם ליתן פרוסה לעני או לבנו של אוהבו של בעל הבית שלא מדעתו לפי שכך נהגו בעלי הבתים ואין זה נקרא שלא מדעת הבעלים כיון שכך נהגו והבעלים יודעים מזה המנהג ומטעם זה מותר לקבל צדקה מן הנשים דבר מועט שלא מדעת בעלים הואיל ודרכן בכך ויודעין הבעלים שדרכן בכך וכן בפרדס אם הוא רגיל בו לאכול מפירותיו מדעת הבעלים מותר וכן כל כיוצא בזה |
To subscribe click here. To unsubscribe
click here
To learn about our program for Mishna Yomis
click here