| 181:8 Sometimes the litigants choose for themselves men who will arbitrate between them, whether jointly with the Bet Din , or without the Bet Din. This course (of action) is fair, for each one advocates the merits of the one who chose him, and a proper compromise will result, provided the arbitration was conducted in a just way. However, Heaven forbid, if they perverted the compromise. Just as they are warned not to force the judgement, so are they warned not to force the compromise. | לפעמים הבעלי דינים בוררים להם אנשים שיעשו פשרה ביניהם אם בצירוף הבית דין או שלא בבית דין ודבר זה הגון הוא שכל אחד הוא מצדד בזכותו של זה אשר בחרו ויצא הפשר כראוי ודוקא לצדד בדרך הישר אבל חלילה לו לעוות את הפשר שכשם שמוזהרין שלא להטות את הדין כך מוזהרין שלא להטות את הפשר |
|
181:9 A person can carry out the law for himself, if he sees one of his
possessions in the hand of another who stole it, he can take it from him
immediately, and if the other opposes him, he can hit him until he
releases it, if he can't free (the object) any other way. Even if it's
an object without a loss involved, if he waited until the other person
was put on trial. If there are witnesses who saw that he took the object
from the other, he can't take it by force, unless he checks afterwards
that he (the other) took his possession, for if he didn't check, it
doesn't help him that he took it back, since there were witnesses to the
act.1 However, if there aren't any witnesses, then his taking it, is
effective, he can do this, even though he can't check.
1) Who can only testify that they saw him, apparently, stealing it from the other person. | יכול אדם לעשות דין לעצמו אם רואה חפץ שלו ביד אחר שגזלו יכול לקחתו מידו ואם האחר עומד כנגדו יכול להכותו עד שיניחנו אם לא יוכל להציל בענין אחר אפילו הוא דבר שאין בו הפסד אם ימתין עד שיעמידנו בדין ואם יש עדים הרואים שהוא תופס את החפץ מיד האחר אינו יכול לתפסו על ידי הכאה אלא אם כן לברר אחר כך שנטל את שלו כי אם לא יברר לא מהני ליה תפיסתו כיון שהיו עדים בדבר אבל אם אין עדים דאז מהני תפיסתו יכול לעשות כן אף על פי שלא יוכל לברר |
|
181:10 When the men of a town appoint for themselves a Bet Din, they
need to know that each one from them1 has the following seven
qualifications: wisdom in the Torah, humility, reverence, hatred of
money even of their own, love of the truth, their fellow mens love for
them, possessing a good reputation because of their deeds. Whoever
appoints a judge who is unfit, transgresses a negative commandment, as
it's said:2 ''you shall not respect persons in judgement'' meaning, you
shouldn't favor someone, saying: ''so-and-so is rich, he's a relative, I
will get him appointed'' Any judge who was appointed for silver and
gold, it's forbidden to stand up in his presence, or to show him any
mark of respect. About him taught our sages, may their memory be for a
blessing, ''gods of silver and gods of gold you shall not make for
yourself''.3
1) Of the members of the panel of judges. 2) Deut. 1:17. 3) Sanhedrin 7b quoting Exodus 20:20. |
בני העיר שמעמידין להם בית דין צריכין לידע שיש בכל אחד מהם שבעה דברים אלו חכמה בתורה ענוה יראה שנאת ממון אפילו שלהם אהבת האמת אהבת הבריות להם בעלי שם טוב במעשיהם וכל המעמיד דיין שאינו הגון עובר בלא תעשה שנאמר לא תכירו פנים במשפט כלומר לא תכירו פני האיש לומר פלוני עשיר הוא קרובי הוא אושיבנו בדין וכל דיין שנתמנה בשביל כסף וזהב אסור לעמוד לפניו או לכבדו בשאר כבוד ועליו דרשו רבותינו זכרונם לברכה אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשה לך |
To subscribe click here. To unsubscribe
click here
To learn about our program for Mishna Yomis
click here