Audio by Ushy Fried

181:5 It's forbidden for one of the litigants to present his case before the judge without the presence of the other party. One shouldn't take precedence and come before the judge before the other party, so one won't be suspected of going first in order to present ones case without the presence of the other party. אסור לבעל דין לספר ענין המשפט לפני הדיין שלא בפני בעל דין חבירו ולא יקדים את עצמו לבוא לפני הדיין קודם לחבירו שלא יהא נחשד שמקדים כדי לסדר טענותיו שלא בפני חברו
181:6 Just as a judge who accepts a bribe, even to acquit the innocent, transgresses a negative commandment, also the one who gives the bribe, transgresses a negative commandment,1 ''nor put a stumbling block before the blind''.

1) Lev. 19:14.

כשם שהדיין הלוקח שוחד אפילו לזכות את הזכאי עובר בלא תעשה כך הנותן את השוחד עובר בלא תעשה דלפני עור לא תתן מכשול
181:7 It's forbidden to put in a false plea under any circumstances, even if he knows himself that he is innocent, and if he pleads truthfully, he will be found guilty, in any event, he shouldn't make a false plea. So it was in the Gemara, our sages taught us, from where (is the topic) of one's acquaintance (meaning one who loaned to his acquaintance) Maneh,1 so that he won't say ''I will claim 200, so that he will admit to me the one Maneh,2 and he will be obliged to make an oath to me, and I can make him take an oath on another matter''3 therefore the verse says:4 ''keep you far from a false matter'' from where do we learn his acquaintance (says) Maneh, and he claims 200 ? so that the borrower shouldn't say ''I will deny everything in court, and admit to him outside the court, so that I won't have to make an oath, and he can't make me swear on some other matter''. From the verse ''keep you far from a false matter'' From where (do we learn of) three claiming one Maneh from one ? that one shouldn't be the prosecutor, and the other two witnesses, so that they can get the Maneh and split it between them. We learn this from the verse: ''keep you far from a false matter''.5

1) One hundred shekels. 2) Because the matter is disputed, one saying 100 and the other 200, the one saying 100 has to take an oath. 3) One can ''roll-over'' the oath from one matter to another, thus forcing him into a new matter of dispute, which he would rather not have entered into. 4) Exodus 23:7. 5) This discussion is from the Talmud Bavli Shevuot 31a.

אסור לטעון שקר בכל ענין ואפילו אם יודע בעצמו שהוא זכאי ואם יטעון האמת יתחייב בדין מכל מקום לא יטעון שקר הכי איתא בגמרא תנו רבנן מנין לנושה בחבירו פירוש שהלוה לחבירו מנה שלא יאמר אטעננו במאתים כדי שיודה לי במנה ויתחייב לי שבועה ואגלגל עליו שבועה ממקום אחר תלמוד לומר מדבר שקר תרחק מנין לנושה בחבירו מנה וטענו מאתים שלא יאמר הלוה אכפרנו בבית דין ואודה לו חוץ לבית דין כדי שלא אתחייב לו שבועה ולא יגלגל עליו שבועה ממקום אחר תלמוד לומר מדבר שקר תרחק מנין לשלשה שנושין מנה באחד שלא יהא אחד בעל דין ושנים עדים כדי שיוציאו המנה ויחלקו תלמוד לומר מדבר שקר תרחק

To subscribe click here. To unsubscribe click here
To learn about our program for Mishna Yomis click here