|
18:14 In the Shemoneh Esreh prayers, - one should not wink (signal with)
one's eyes, nor move one's lips, nor gesture with one's fingers 1 - and
not (make a) break even to (respond to) Kaddish, Kedusha, and Borechu.
Rather, be silent and concentrate on what the chazan and the
congregation are saying. This is considered as (the same as) answering
with regard to the fulfillment of the obligation, 2 and yet it is not
considered an interruption (to the Shemoneh Esreh).
1) That is; one should not try to communicate non-verbally. 2) The topic being covered here is that someone is in the middle of prayers that they are not allowed to stop, when they hear the chazan or the congregation saying something which normally they should respond to. |
בתפלת שמנה עשרה לא ירמוז בעיניו ולא יקרוץ בשפתיו ולא יראה באצבעותיו ואינו פוסק אפילו לקדיש וקדושה וברכו אלא ישתוק ויכוין למה שאומרים השליח צבור והצבור ויחשב לו כעונה לענין זה שיוצא ומכל מקום לא נחשב להפסק |
|
18:15 However, in the prayer ''O my G-d, guard my tongue...'' it is
permitted to stop (and respond to prayers) for (certain) things. When
one breaks ''between the sections'' 1 in the blessings of the Shema and
the reading of the Shema. 2 Nevertheless, if it is possible for one to
say first 3 ''May it (the words of my mouth) be acceptable...'' - and,
if possible, step (back) also three steps. Some have the custom of
saying, immediately after ''who blesses His people Israel with peace'',
the verse ''May it (the words of my mouth) be acceptable...'' They
(then) say ''O my G-d, guard my tongue...'' and a second time ''May it
(the words of my mouth) be acceptable...''. This (custom) is proper to
follow. It appears to me that if this (practice is followed), one is
permitted to stop in the midst of the prayer ''O my G-d, guard my
tongue...'' to respond ''Amen'' at all times. Some (authorities) say
that before saying the verse ''May it (the words of my mouth) be
acceptable...'', it is preferable to say a verse from the Bible or from
the Prophets or the Writings that begins with the letter at the
beginning of one's name and ends with the letter with which one's name
ends. It appears to me that one who says ''May it (the words of my
mouth) be acceptable...'' twice should not say this (verse) except
before the second ''May it (the words of my mouth) be acceptable...''.
1) The same rules apply as already described. 2) As explained above, Ch. 16. 3) Psalms 19:15 |
אבל בתפלת אלהי נצור מותר להפסיק לדברים שמפסיקין באמצע פרק של ברכות קריאת שמע וקריאת שמע ומכל מקום אם אפשר לו יאמר תחלה יהיו לרצון וגו ואם אפשר עוד יפסע גם כן ג' פסיעות ויש נוהגין לומר מיד לאחר המברך את עמו ישראל בשלום את הפסוק יהיו לרצון וגו ואומרים אלהי נצור ופעם שנית יהיו לרצון וגו וכן נכון לעשות ונראה לי דבענין זה מותרין להפסיק בתפלת אלהי נצור לענות כל אמן יש אומרים דקודם שאומר את הפסוק יהיו לרצון טוב לומר פסוק אחד מן התורה או מנביאים או מכתובים המתחיל באות כהתחלת שמו ומסיים באות כמו סיום שמו ונראה לי דהאומר יהיו לרצון שני פעמים לא יאמרו אלא קודם יהיו לרצון השני |
|
18:16 As already explained in Ch. 12:3, if one feels even slightly the
need to use the toilet, one may not pray until one relieves oneself. In
particular, (this applies) to the Shemoneh Esreh prayers. For it is
forbidden to one to stand (in preparation) for praying if one feels a
slight need, until one relieves oneself. However, if at the beginning
one felt no need, and afterwards, in the middle of the Shemoneh Esreh,
felt that one needs to defecate, or urinate, 1 one should contain
oneself until one completes the Shemoneh Esreh and not interrupt (the
Shemoneh Esreh prayers), even if the need is great. Rather, one should
contain oneself as long as one can, and not stop to leave (to relieve
himself) in the middle of the Shemoneh Esreh, until after one completes
''who blesses His people Israel with peace''.
1) The action of using the toilet is described as ''cleaning'' oneself or ''emptying'' oneself. The text here refers to urination as a ''small'' need and to defecation as a ''large'' need. |
כבר נתבאר בסימן יב' סעיף ג דאם מרגיש בעצמו אפילו קצת הרגשה לצרכיו אסור לו להתפלל עד שינקה את עצמו ומכל שכן לתפלת שמנה עשרה שאסור לו לעמוד להתפלל כשהוא מרגיש קצת לצרכיו עד שינקה את עצמו ואולם אם מתחלה לא הרגיש כלל ואחר כך באמצע תפלת שמנה עשרה הרגיש שהוא צריך לצרכיו בין לגדולים בין לקטנים יעצור את עצמו עד שיגמור השמנה עשרה ולא יפסיק אפילו אם ההרגשה היא גדולה מכל מקום יעצור את עצמו כל זמן שיכול ולא יפסיק לצאת באמצע שמנה עשרה עד לאחר שסיים המברך את עמו ישראל בשלום |
To subscribe click here. To unsubscribe click here.