|
177:5 The first-born that was born with a blemish, if in that place
there are men who are qualified to permit it,1 we show it to them
immediately, and one that was permitted we don't keep it a long time,
however, if it was (declared) permitted while in it's first year, we can
keep it until it reaches one year old. If it was permitted close to it's
first year or after it's first year, we don't keep it more than thirty
days. If one trangressed and kept it longer, this doesn't disqualify it.
1) To inspect the blemish, and confirm that it's permanent and disqualifies the animal from being offered as a sacrifice. |
הבכור שנולד בו מום אם יש במקום ההוא אנשים הראויים להתירו מראין אותו להם מיד ומשהותר אין שוהין אותו הרבה אלא אם הותר תוך שנתו יכולין להשהותו עד שיהא לו שנה ואם הותר סמוך לשנתו או לאחר שנתו אין שוהין אותו יותר משלשים יום עבר ושהה אותו יותר אינו נפסל בכך |
| 177:6 The Cohen needs to bring up the first-born until it develops a blemish, and he can sell it to an (ordinary) Jew whether it has a blemish or not, only the Jew needs to treat it as a sanctified first-born, and not sell it for business purposes. | הכהן צריך לגדל את הבכור עד שיפול בו מום ויכול למכרו לישראל בין שיש בו מום בין שאין בו מום רק שהישראל ינהוג בו בקדושת בכורה וגם לא יקנהו לסחורה |
|
177:7 We don't skin a first-born, that is, to remove it's skin in one
piece from its feet, for this appears as disrespect, as if the skin of
sanctified animals1 is being used to make bellows.
1) Any object which has been selected for a holy purpose, such as a sacrifice for the Temple, or a first-born animal, is termed ''hekdesh'' or consecrated, and can't be used for ordinary purposes. |
אין מרגילין בבכור דהיינו להפשיט עורו שלם דרך מרגלותיו דנראה כבזיון שבעוד שהעור על הקדשים חושב לעשות ממנה מפוח |
To subscribe click here. To unsubscribe
click here
To learn about our program for Mishna Yomis
click here