Audio by Ushy Fried

133:11 One should not touch one's wife, even in the day, rather treat her, the whole of Yom Kippur, as being menstrually unclean. אסור ליגע באשתו אפילו ביום ויחזיקנה כל יום הכפורים כמו נדה
133:12 Pregnant and nursing (women) fast (up to the end) like every one else. A nursing (mother) whose baby is dangerously ill, and will not feed except from her, if she would fast and the baby would be in danger, then she must not fast. מעוברות ומניקות מתענות ומשלימות ככל אדם ומניקה שולדה חולה ומסוכן ואינו רוצה לינק כי אם ממנה ואם תתענה תהא בסכנה לולד לא תתענה
133:13 A pregnant woman who smelt a particular food, and she wants it, and it's certain that if she is not given (some) from this (food) that she wants, she and the baby may be in danger. Therefore, if she says ''I must eat'' even though one has not seen a change in her face, or one sees that her face has changed even though she hasn't said anything, she is quietly told that today is Yom Kippur, because sometimes this will change her mind, but if her mind is not calmed, we feed her in the following way. First we give her a little by dippIng a finger in soup or similar and giving (this) in her mouth, because sometimes one drop (is enough) to change her mind. If not, then she is given less than the required quantity, and if she is still not calm, we give her as much as she needs. Similarly, any man who's face was changed by the smell of food, we consider him as in danger and we give him as described above. However, all the time that his face has not changed, we don't feed him, even if he says ''I need to eat''. מעוברת שהריחה איזה מאכל ונתאוה לו וידוע שאם אין נותנין לה ממה שהיא מתאוה היא וולדה מסוכנים לכן אם אמרה צריכה אני לאכול אף על פי שאין פניה משתנים או שרואים שפניה משתנים אף על פי שאינה אומרת כלום לוחשין לה באזנה שהיום הוא יום הכפורים כי לפעמים מתיישבת דעתה בכך ואם לא נתיישבה דעתה מאכילין אותה בענין זה מתחלה נותנין לה דבר מועט שטובלין אצבע ברוטב וכדומה ונותנין לתוך פיה כי לפעמים בטפה אחת מתיישבת דעתה ואם לאו נותנין לה פחות מכשיעור ואם עדיין לא נתישבה נותנין לה די צרכה וכן כל אדם שהריח מאכל ונשתנה פניו מסוכן הוא ונוהגין בו כמו שכתבנו אבל כל זמן שלא נשתנה פניו אין מאכילין אותו אף על פי שאומר צריך אני

To subscribe click here. To unsubscribe click here
To learn about our program for Mishna Yomis click here