|
131:6 It is a mitzvah for all to go to the ''Mikvah'' (ritual
bath-house) on the day before Yom Kippur, to cleanse (himself) from the
(ritual) uncleanliness from ''keri'' (nocturnal emissions), and also for
(doing) repentance, just as a convert after conversion needs a ritual
bath. Similarly, (unmarried) young men and young women should take a
ritual bath. One should be careful that there is no obstruction.1 The
best time for the bath is after midday. A woman who has had relations
may exude some sperm, within the (first) three days after (the act). and
so she is considered like one with ''keri'' and so the ritual bath has
no efficacy in these circumstances. The halacha is that before the
ritual bath she should wash well with hot (water) and then no more
should be exuded after that. However, if she had relations, near to (the
time) for the ritual bath, or near to (the start) of her period, for
then she is used to check herself, she is forbidden to destroy active
(fertile) sperm (that may be inside her), and therefore she does not
wash with hot (water). In any event, she should wash with cool (water).
One who is a mourner, Heaven forbid, even during the seven (days), can
wash himself and take a ritual bath, an hour or two hours before the
night, even before the afternoon prayers. However, the rest of the laws
of mourning, such as sitting on the floor, and not wearing (leather)
shoes, are followed up to the night.
1) That is anything, such as clothing, or a bandage, etc; that would stop the water coming in contact with every part of the body. |
מצוה על כל אדם לטבול את עצמו בערב יום הכפורים לטהר מטומאת קרי ועוד משום תשובה וכמו גר שנתגייר צריך טבילה ולכן גם נערים ובתולות יש להם לטבול ויש לדקדק שלא יהא עליו שום חציצה ועיקר זמן הטבילה היא לאחר חצות היום אשה ששמשה מטתה יכולה לפלוט שכבת זרע בתוך שלשה ימים לאחר כך והרי היא כמו בעל קרי ולא הועילה לה הטבילה לענין זה והתקנה היא שקודם הטבילה תרחוץ היטב בחמין ולא תפלוט אחר כך עוד ואמנם אם שמשה מטתה סמוך לטבילה או סמוך לווסתה שאז רגילה להתעבר אסור לה להשחית זרע ההריון לכן לא תרחוץ בחמין ומכל מקום יש לה לטבול בצונן מי שהוא אבל רחמנא ליצלן אפילו בתוך שבעה יכול לרחוץ ולטבול את עצמו כמו שעה או שתי שעות קודם הלילה אפילו קודם מנחה אבל שאר כל דיני אבילות כגון ישיבה על גבי קרקע ובלא מנעלים נוהג עד הלילה |
|
131:7 It is customary that every house-owner makes a light for his
house, because on Yom Kippur Moshe came down with the second set of
tablets and the Torah is termed ''a light''. Also, another light for the
souls of his deceased father and mother to make atonement for them. It
is customary to light one (light) in his home that will burn up to out
fast, and then (say) ''Havdolah'' (making out the fast) over it. One is
(also) lit in the synaguoge. These lights should not be made from wax
(produced) by non-jews (lit. idol worshippers). Because one is somewhat
concerned if it happened that this light (might) go out during Yom
Kippur, even though the truth is that if this happened, there is nothing
to worry about, in any event it is preferable to prevent this.1 One
gives the candle to the Shammas who will put it in the place that he
wants. (Thus) the person will not know at all the place of his light.2
One should bring the candle to the synaguoge when one comes for the
afternoon prayers, to stand it in its place with the intention of
lighting it afterwards, before twilight. When one comes afterwards to
the synaguoge for the evening prayers, he will not have the time (to
light).
1) This refers to the fact that we might be distracted from our prayers on Yom Kippur by watching this candle all the time. 2) And so will not be watching it the whole time, to make sure it hasn't gone out. | נוהגין שכל בעל הבית עושה נר לביתו מפני שביום הכפורים ירד משה עם הלוחות השניות והתורה נקראת נר ועוד נר אחד בשביל נשמות אביו ואמו שמתו לכפר עליהם ונוהגין שמדליקין אחד בביתו שידלק עד שעת הבדלה ויבדיל עליו ואחת מדליקין בבית הכנסת ולא יעשו נרות אלו משעוה של בתי עובדי כוכבים ומהיות שקצת מקפידים אם אירע שכבה נרו ביום הכפורים אף כי באמת אין בזה שום חשש מכל מקום טוב למנוע מזה ויתן את הנר להשמש שהוא יעמידו במקום שירצה והאיש לא ידע כלל מקום נרו ויש לישא הנר לבית הכנסת כשהולך לתפלת מנחה להעמידו על מכונו ולהדליקו אחר כך קודם בין השמשות כי בעת שבאים אחר כך לבית הכנסת לערבית הזמן בהול |
| 131:8 When one goes to the synaguoge for the afternoon prayers it is customary o wear Shabbat clothes. At the afternoon prayers one says, after the Amidah, the ''Vidui'' confession, that is, before ''O, my G-d, be pleased to guard my tongue...'' one says the verse ''May it be Your will...'' and one begins ''Our G-d and G-d of our fathers, may our prayer come before You...'' up to ''...and not by means of affliction and serious disease'', and after (this) one says ''O, my G-d, be pleased to guard my tongue...'' and (then) again the verse ''May it be Your will...''. If one is in the middle of saying the ''Vidui'' confession, the Reader starts the repetition of the Amidah, since one has already said the verse ''May it be Your will...'', one can respond ''Amen'' (to the Reader), and say Kedusha and ''We give thanks...''. | כשהולכין לבית הכנסת לתפלת מנחה נוהגין ללבוש בגדי שבת בתפלת המנחה אומרים לאחר השמונה עשרה את הוידוי דהיינו קודם אלהי נצור אומרים את הפסוק יהיו לרצון וגו' ומתחילין אלהינו ואלהי אבותינו תבא לפניך עד וחליים רעים ואחר כך אומרים אלהי נצור וכו' ואומרים עוד הפעם הפסוק יהיו לרצון וכו' אם בעוד שהוא אומר את הוידוי חוזר השליח צבור את התפלה כיון שהוא כבר אמר את הפסוק יהיו לרצון יכול לענות אמן ולומר קדושה ומודים |
To subscribe click here. To unsubscribe
click here
To learn about our program for Mishna Yomis
click heree