|
129:2 Some have the custom to pray on Rosh Hashana and Yom Kippur all
the Shemoneh Esreh prayers kneeling and bowing the head, however, since
one needs to kneel1 at ''the shield of Abraham'' and ''We give thanks''
at the beginning and the end, so before one gets to these places one
needs to straighten up, in order to (at these places) kneel, according
to the ruling of our sages, may their memory be a blessing. it's also
not allowed to bow at the beginning of a blessing or at the end of a
blessing, at a place which was not laid down by our sages, may their
memory be a blessing. It's better if one prays with straight limbs, and
with a bowed (humble) heart and tearfully. One who is used to praying
aloud (on Rosh Hashana) should not do this, rather pray quietly like the
rest of the year. Some (authorities) allow one to raise the voice a
little but not (by too) much. One should be careful to be very exact
with one's prayers, in order to not change any vowels, and carefully
follow in the siddur or machzor where the text has been carefully
checked, and pray from it (and not by heart).
1) Where the text says to ''kneel'', we only bend the knees, and bow the head, except, at those places described below and for Yom Kippur, when we do prostate ourselves completely. |
יש נוהגין להתפלל בראש השנה וביום הכפורים כל תפלות שמונה עשרה בכריעה ובכפיפת הראש ואמנם כיון שצריכין לכרוע בברכת מגן אברהם ובמודים בתחלה ובסוף על כן קודם שמגיע למקומות אלו צריך לזקוף את עצמו כדי שיכרע במצות חכמינו זכרונם לברכה גם אסור לכרוע בתחלת ברכה ובסוף ברכה במקום שלא תקנו חכמינו זכרונם לברכה וטוב יותר להתפלל באיברים זקופין ובלב כפוף ובדמעות ומה שנוהגין להתפלל בקול רם יש לבטל כי יש להתפלל בלחש כמו בכל השנה ויש מתירין להגביה קולו מעט אבל לא הרבה יזהר לדקדק בתפלתו היטב שלא ישנה שום נקובה ויהדר אחר סידור או מחזור שהוא מדויק היטב להתפלל מתוכו |
|
129:3 The rest of the year one says during the Shemoneh Esreh prayers
''the holy G-d'', and ''the King who loves righteousness and judgement'',
but from Rosh Hashana until after Yom Kippur one needs to say ''the holy
King'' and ''the King of judgement'', because in these days the Holy
One, blessed be He, appears in his aspect of majesty to judge the world.
If one erred and said ''the holy G-d'', or was not sure whether he said
''the holy G-d'' or ''the holy King'', if one remembered within a short
time1 one says ''the holy King'' and does not need to return to the
beginning (of the Shemoneh Esreh). the same rule applies to ''the King
of judgement''. If one did not remember within the (required) period,
that is, on ''the holy King'', one needs to return to the beginning
(even if one was not sure), because the first three blessings are
considered as one section. Even the Reader, during the repetition of the
Shemoneh Esreh, needs to go back to the beginning, and (even) needs to
say Kedusha a second time. but (if one has reached) ''the King of
judgement'' even an individual (praying alone) does not to return, not
even to (the beginning) of the same blessing, because the word ''King''
was said in this blessing. During the rest of the year if one erred and
said ''the holy King'' or ''the King of judgement'' there is no need to
go back.
1) The literal expression is ''during speech'' and means the length of the time it would take to greet one's Rav. | כל השנה אומר התפלה האל הקדוש מלך אוהב צדקה ומשפט חוץ מן ראש השנה עד לאחר יום הכפורים שצריכין לומר המלך הקדוש המלך המשפט לפי שבימים אלו הקדוש ברוך הוא מראה מלכותו לשפוט את העולם אם טעה ואמר האל הקדוש או שהוא מסופק אם אמר האל הקדוש או המלך הקדוש אם נזכר תוך כדי דיבור אומר המלך הקדוש ואינו צריך לחזור לראש וכן הדין בהמלך המשפט אבל אם לא נזכר עד לאחר כדי דיבור אזי בהמלך הקדוש צריך לחזור לראש התפלה אפילו מספיקא מפני ששלש ברכות הראשונות נחשבות כאחת ואפילו השליח צבור בחזרת התפלה צריך לחזור לראש וצריכין לומר קדושה שנית אבל בהמלך המשפט אפילו יחיד אין צריך לחזור אפילו לאותה ברכה כיון שהזכיר תיבת מלך בברכה זאת בכל השנה אם טעה ואמר המלך הקדוש המלך המשפט אין צריך לחזור |
|
129:4 On the Shabbat evening (prayers) during (the Seven Blessings)1
''The shield of our forefathers...'' one also says in place of ''the
holy G-d'', ''the holy King''. If the Reader erred and said ''the holy
G-d'', if he remembered immediately, during the (required) period, he
returns and says ''the holy King'', etc
1) The silent standing prayer (Amidah) is followed by repeating Genesis 2:1-3, and a condensed form of the Shabbat Amidah - which contains seven blessings. | בשבת ערבית בברכת מעין שבע מגן אבות וכו' אומרים גם כן במקום האל הקדוש המלך הקדוש ואם טעה השליח צבור ואמר האל הקדוש אם נזכר מיד תוך כדי דיבור חוזר ואומר המלך הקדוש וכו' אבל לאחר כך אינו חוזר |
To subscribe click here. To unsubscribe
click here
To learn about our program for Mishna Yomis
click here