| 129:23 The two days of Rosh Hashana are considered as one long day and have the same holy status. For this reason, the Rabbis were divided whether one should bless, on the second night at kiddush and at candle lighting, and at the Shofar blowing of the second day, ''Who has preserved us alive..'' or not. This is because, some (authorities) say that because it is treated as one holy (period) and one has already said the ''Who has preserved us alive..'' blessing on the first (day), one does not need to bless again on the second. Therefore, it is the custom, for Kiddush on the second night, one places on the table a new fruit so that the ''Who has preserved us alive..'' blessing at Kiddush is also on the fruit, or one should wear a new garment. If one does not have (a new fruit or item of clothing) this is not a obstacle, and one says the ''Who has preserved us alive..'' blessing at Kiddush. (since we go by the majority of Rabbis who say we should bless ''Who has preserved us alive..'') Similarly, the woman, when lighting the candles on the second night, (if it is her custom to bless ''Who has preserved us alive..''), in any event, if possible, she should wear a new garment, or place a new fruit (on the table), so that her ''Who has preserved us alive..'' blessing is also on that. If she does not have, this is not an obstacle. Similarly, the Shofar blower on the second day, if possible, should wear a new garment. If the first day falls on Shabbat we don't need (to do any of these things), because we still haven't blessed ''Who has preserved us alive..'' over the Shofar. | שני ימים טובים של ראש השנה כיום אחד ארוך הן חשובים וקדושה אחת להן ולכן נחלקו הפוסקים אם לברך בליל שני בקידוש וכן בהדלקת הנרות וכן בתקיעות של יום שני שהחיינו או לא כי יש אומרים כיון דקדושה אחת הן וכבר בירך שהחיינו בראשון אינו צריך לברך עוד בשני ועל כן נוהגים שבקידוש ליל שני מניחין על השלחן פרי חדש שתהא ברכת שהחיינו שבקידוש גם על הפרי או שלובש בגד חדש ואם אין לו אינו מעכב ואומר שהחיינו בקידוש כי אנו תופסין העיקר כהפוסקים שאומרים שצריך לברך שהחיינו וכן האשה בהדלקת הנרות לליל שני אם נוהגת לברך שהחיינו אזי על כל פנים אם אפשר תלבש בגד חדש או תניח פרי חדש שתהא ברכת שהחיינו גם על זה ואם אין לה אינו מעכב וכן התוקע ביום שני אם אפשר יש ללבוש בגד חדש ואם חל יום ראשון בשבת אינו צריך דהא עדיין לא ברכו שהחיינו על השופר |
|
130:1 The ''Ten Days of Repentance'', as implied by their name, that
they are set aside for repentance. Every person is obliged (at this
time) to return in full repentance, before G-d, may His name be blessed.
This should be before the great and awesome day, Yom Kippur, as it is
said:1 ''Purify yourselves before G-d'', and it is said:2 ''Seek G-d
when he is to be found''. Our masters (the Sages) of blessed memory said
that these are the ten days between Rosh HaShana and Yom Kippur.
Therefore, during these days, a person must examine his conduct and turn
away from his bad deeds. A doubtful sin needs more repentance than a
definite sin. A person regrets (his actions) more when he knows that he
has sinned, than when he does not know. Therefore, the guilt offering
for doubtful sins needs to be worth more than a sin offering (for
definite sins). One should increase (during these days) Torah study,
mitzvot, and donations to charity, and reduce one's business activities.
Rav Moshe Cordovero z''l wrote that these days should be like Chol
HaMo'ed, and not do on them anything except essential work. In
particular, one needs to correct any issues between himself and his
fellow man, on which there is no atonement, until one returns the stolen
property or unjust gain, and makes peace with him so that he forgives
him.
1) Leviticus 16:30. 2) Isaiah 55:6. | עשרת ימי תשובה שמם מורה עליהם שהם מיוחדים לתשובה וכל אדם מחוייב אז לשוב בתשובה שלימה לפני ה' יתברך שמו קודם בא יום הגדול והנורא יום הכפורים שנאמר לפני ה' תטהרו ונאמר דרשו ה' בהמצאו ואמרו רבותינו זכרונם לברכה אלו עשרת ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים לכן צריך האדם בימים אלו לפשפש במעשיו ולשוב ממעשיו הרעים וספק עבירה צריכה יותר תשובה מעבירה ודאית כי יותר מתחרט האדם כשהוא יודע שעשה עבירה מאם אינו יודע ולכן קרבן אשם תלוי צריך להיות יותר ביוקר מקרבן חטאת וירבה בתורה ובמצות ובצדקה וימעט בעסקיו וכתב הרב רבי משה קורדברו זכרונו לברכה שיהיו ימים אלו כמו חול המועד שלא יעשה בהם אלא מלאכה הכרחית וביותר צריך האדם לתקן דברים שבינו לבין חבירו אשר עליהם אין כפרה עד שיחזיר את הגזל ואת העושק ויפייסו שימחול לו |
|
130:2 It is appropriate for a person to to behave, during these days,
also in a more strict (religious) way which he does not usually do
during the rest of the year. We also are asking from G-d, may His name
be blessed, to treat us with exceptional kindness.1 (For example) one
who normally eats during the year (kosher) bread from a non-jewish
baker, should not eat (this) during these days, rather bread from a
Jew,2 and (other) similar (more stringent) actions.
1) That is, to go ''beyond the letter of the law'' and grant us undeserved mercy. 2) See Ch. 38, for more details about the law of ''Bread from a Jew'' (Pat Yisrael). If a Jew ignites the oven, for example, the bread is considered ''Pat Yisrael'', even though a Gentile did all the baking and preparation (See Mishna Berura 603:1. | ראוי לאדם שיתנהג בימים אלו גם בחומרות שאינו נוהג בהם כל השנה כי גם אנו מבקשים מאת ה' יתברך שמו שיתנהג עמנו בחסידות והאוכל כל השנה פת פלטר לא יאכל בימים אלו כי אם פת ישראל וכדומה לזה |
To subscribe click here. To unsubscribe
click here
To learn about our program for Mishna Yomis
click here