|
128:12 Many have the custom of fasting during the ''Ten Days of
Repentance''1 Since there are four days (of these ten) on which one does
not fast, that is, the two days of Rosh Hashana, Shabbat, and the day
preceding Yom Kippur, therefore they fast, in place of these, four
(other) days during the Selichot days before Rosh Hashana,2 namely, the
first day of Selichot, the day preceding Rosh Hashana, and two other
days between them, one (should preferably) choose a Monday and a
Thursday. If one has a feast associated with a mitzvah (on one of these
four days), one can eat and fast on another day instead. If one knows
that he will have such a feast, one should fast the day before (the
meal), to make up for it.
1) These are the ten days from the first day of Rosh Hashana up to and including Yom Kippur (that is, from the first of Tishrei until the tenth). According to the Talmud, our prayers and repentance are accepted much more readily during these ten days (we'll see more about this in Chapter 130). 2) Selichot are said for a number of days before Rosh Hashana (depending on which day of the week Rosh Hashana occurs), and each morning throughout the ''Ten days of Repentance.'' |
הרבה נוהגין להתענות בעשרת ימי תשובה ולפי שחסרים ארבעה ימים שאינם מתענים דהיינו שני ימים ראש השנה, שבת, וערב יום הכפורים על כן מתענין תמורתן ארבעה ימים בימי הסליחות שקודם ראש השנה דהיינו יום ראשון דסליחות וערב ראש השנה ועוד שני ימים בינתים ובוחרים ביום שני וחמישי ואם אירע להם סעודת מצוה יכולין לאכול ויתענה יום אחר תמורתו או אם יודע שיהי לו סעודת מצוה יתענה מקודם יום אחר תמורתו |
|
128:13 It is customary to go on the day preceding Rosh Hashana, after
the morning service, to the cemetery and pray at the graves of righteous
people. We give there charity to the poor and say many supplications to
arouse the holy tzaddikim who are buried there to intercede on our
behalf on the day of judgment. Also, since this is the burial place of
tzaddikim, the place is holy and pure, and prayers (said there) are
received more favorably because (they were said) on holy ground. The
Holy One, blessed be He, will deal graciously (with us) in the merit of
the tzaddikim. We, however, should not direct our prayers to the dead
who are buried there, since (doing) so is close to the law (forbidding)
''inquiring of the dead''. Instead, one should ask (G-d), blessed be His
Name, to have mercy on him in the merit of the tzaddikim who lie in the
dust. One who comes to a cemetery, if he has not seen the graves within
(the last) thirty days, should (say)1 the blessing ''Who created you in
judgement etc'' When he reaches the grave (of a tzaddik), he should say,
''May the rest of so and so (the name of the person) buried here be
honorable, and may his merit assist me.'' When he places his hand on the
(Tzaddik's) gravestone, he should place his left hand and not his right.
Then say this verse:2 ''May G-d always guide you, satisfy your soul in
drought, and make your bones strong. May you be like a watered garden
and a spring of water, whose waters do not fail.'' ''May you lie in
peace and sleep in peace until the coming of the comforter (Messiah) who
will proclaim peace''.3 (As one is placing one's hand (on the
gravestone), one should keep in mind (the verse above) ''(May G-d) guide
you...'' which has fifteen (Hebrew) words, corresponding to the
(fifteen) joints of the hand). One should not go to the same grave twice
on the same day. One who reads an inscription on a tombstone and it has
(been engraved in a way that makes) protruding letters, this harms one's
memory. One can remedy (these negative influences) by saying: ''With
abounding love'' until ''and your unity in love''.4
1) See Chapter 60, Law 11 2) From Isaiah 58:11, which describes the rewards for sincere repentance and good deeds. 3) This prayer is added for the deceased. 4) The second of the blessings that precede the Shema - from the morning service. | נוהגין לילך בערב ראש השנה אחר תפלת שחרית לבית הקברות להשתטח על קברי הצדיקים ונותנים שם צדקה לעניים ומרבים תחנונים לעורר את הצדיקים הקדושים אשר בארץ המה שימליצו טוב בעדנו ביום הדין וגם מחמת שהוא מקום קבורת הצדיקים המקום הוא קדוש וטהור והתפלה מקובלת שם ביותר בהיותה על אדמת קודש ויעשה הקדוש ברוך בוא חסד בזכות הצדיקים אבל אל ישים מגמתו נגד המתים השוכנים שם כי קרוב הדבר שיהיה בכלל ודורש אל המתים אך יבקש מהשם יתברך שירחם עליו בזכות הצדיקים שוכני עפר כשבא אל בית הקברות אם לא ראה את הקברים שלשים יום צריך לברך אשר יצר אתכם בדין וכו' כשבא אל הקבר יש לו לומר יהיה רצון שתהא מנוחתו של (פלוני) הקבור פה בכבוד וזכותו יעמוד לי כשמשים ידו על הקבר יש לשים יד שמאלו דוקא ולא ימינו ויאמר את הפסוק ונחך ה' תמיד והשביע בצחצחות נפשך ועצמותיך יחליץ והיית כגן רוה וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו תשכב בשלום ותישן בשלום עד בא מנחם משמיע שלום (וכשמשים ידו יכוין בפסוק ונחך שיש בו חמש עשרה תיבות כמנין קשרי היד) אין לילך על קבר אחד שני פעמים ביום אחד הקורא כתב שעל גבי המצבה אם הוא כתב בולט קשה לשכחה וסגולה לומר אהבה רבה עד וליחדך באהבה |
|
128:14 On the day preceding Rosh Hashana, it is a universally accepted
custom to fast until [at least] after the afternoon service,1 and then
to eat something, so that one will not enter the holiday feeling
uncomfortable.2 One should occupy the entire day with Torah study,
mitzvot, and repentance. In particular, concerning sins committed
against one's fellow man. One should not wait until the day before Yom
Kippur, rather do it early on (Erev Rosh Hashana) that day and ask their
forgiveness.3
1) If one feels even slightly ill, one should not fast (Aruch Hashulchan 581:11. 2) The Midrash states: ''On Erev Rosh Hashana, the leaders of the generation (''gedolei ha'dor'') fast, and Hashem forgives (''mevater'') one third of (the nation's) sins. From Rosh Hashana to Yom Kippur, individuals fast, and He forgives another third; then on Yom Kippur, everybody fasts, and Hashem says to the nation of Israel: 'what has happened in the past, is in the past; from now on, there will be a new accounting.'' (Ibid. 581:8). 3) For sin's committed against one's fellow man, G-d will not fully forgive the perpetrator until the victim himself has forgiven him. Therefore, one must do one's best to obtain forgiveness from people one has hurt in some way. If after doing everything possible to obtain the victim's forgiveness, he still doesn't forgive, then the victim has sinned by not forgiving (See Rambam, Laws of Repentance 2:9-11).
| בערב ראש השנה נהגו כולם להתענות עד אחר מנחה שאז טועמין איזה דבר שלא ליכנס ליום טוב כשהוא מעונה וכל היום יעסוק בתורה ובמצות ובתשובה ומכל שכן בעבירות שבין אדם לחבירו ולא ימתין עד ערב יום הכפורים אלא יקדים את עצמו היום לבקש מחבירו מחילה |
To subscribe click here. To unsubscribe
click here
To learn about our program for Mishna Yomis
click here