127:9 One who fasts even a private fast, whether a voluntary fast or a fast for a (bad) dream, should say at the afternoon prayers in ''Hear our voice'' ''Answer us, O Lord'' as on a public fast. (Even though he is an individual he should say (it) in the plural, and not change the wording as set by the sages), and before ''May it be Your will'' he should say ''Master of the universe...''. | המתענה אפילו תענית יחיד בין תענית נדבה בין תענית חלום אומר בתפלת המנחה בשמע קולנו עננו כמו בתענית צבור ואף על פי שהוא יחיד אומרו בלשון רבים ואל ישנה ממטבע שטבעו חכמים וקודם יהיו לרצון אומר רבון העולמים וכו' |
127:10 One who vowed to fast one day or ten days1 and did not specify
which day or days, but rather said without details, even though he
received on himself, at the time of the afternoon prayers, to fast the
next day, if it happened to him, a great need (to eat), for example, he
was called to a festive meal, even though he is not connected to those
celebrating, or an important person asks him to eat, and it's hard for
him to refuse him or he is sorry, then this over-rides his fast and he
can eat that day, even though he already started to fast, and he will
fast instead of this day on another day. Concerning this (substitution)
it's allowable if when he received on himself the fast, it was just to
fulfill his vow, but if he did not vow in the beginning, only that he
received on himself at the time of the afternoon prayers to fast the
next day, even if he is sorry afterwards a lot, he cannot transfer his
fast instead to another day.
1) Some texts have ''several'' days rather than ''ten'' days. | מי שנדר להתענות יום אחד או עשרת ימים ולא פרט איזה יום או ימים אלא שאמר סתם אף על פי שקבל עליו בשעת מנחה להתענות למחר אם אירע לו לצורך גדול כגון שקורין אותו לסעודת מצוה אף על פי שאינו שייך להסעודה או שאדם גדול מפציר בו לאכול וקשה לו לסרב כנגדו או שהוא מצטער הרי זה לוה תעניתו ויכול לאכול היום אף על פי שכבר התחיל להתענות ומתענה תחת יום זה יום אחר ודוקא בענין זה דמה שקבל עליו התענית היה רק בשביל לקיים את הנדר אבל אם לא נדר מתחלה רק שקיבל עליו בשעת מנחה להתענות למחר אפילו מצטער אחר כך הרבה אינו רשאי ללוות תעניתו לפרעו ביום אחר |
127:11 Also, if at the time of his vow he specified certain days, and also received (the fast) on himself at the time of afternoon prayers, again he cannot transfer his fast (to other days). | וכן אם בשעת נדרו פרט ימים ידועים וגם קיבל עליו בשעת מנחה שוב אינו יכול ללות תעניתו |
To subscribe click here. To unsubscribe
click here
To learn about our program for Mishna Yomis
click here