|
126:1 After the destruction of the Temple, it was ordained by our Sages,
may their memory be for a blessing, that at every celebration there
should be a reminder of the destruction, as it is said:1 ''If I forget
you, O Jerusalem... If I do not raise Jerusalem over my joy''. They
ruled that a Jew should not build for himself a building with walls that
are lime-plastered and decorated like a building of the kings, nor
should he plaster all his house with lime-plaster. Rather, he should
plaster his house with cement and then lime-plaster it2 and leave (on a
wall) one cubit by one cubit, opposite the doorway, without plaster, in
order to remember the destruction. Although this is not done now, we do
not know the reason clearly.
1) Psalms 137:5-6. 2) White-wash the inside. |
משחרב בית המקדש תקנו חכמינו זכרונם לברכה שבכל שמחה יהא בה זכר לחורבן כמו שנאמר אם אשכחך ירושלים וגו' אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי וגזרו שלא יבנה לו ישראל בנין מסוייד ומצוייר כבנין המלכים ולא יסיד את כל ביתו בסיד אלא טח ביתו בטיט וסד בסיד ומניח בו אמה על אמה כנגד הפתח בלא סיד כדי לזכור החורבן ומה שלא נהגו כן עתה לא ידענו טעם ברור |
| 126:2 Similarly, they decreed that the one arranging the table to make a festive meal for guests, even a meal for a mitzvah, one should not give all the (types of) food that are normal for (such) a feast. Similarly, a woman should not wear all her jewelry at one time. The groom before the ceremony should put ashes on his head at the place of putting Tefillin. The veil used to cover the bride should not have threads of silver or gold. Similarly, it is the custom at the time of writing the engagement contract, that after reading it, a dish is broken, to make a reminder of the destruction, however, one should take a dish that is (already) broken. Under the wedding canopy, the groom breaks a glass vessel, and this can be a whole glass. | וכן תקנו שהעורך שלחן לעשות סעודה לאורחים אפילו סעודת מצוה לא יתן כל התבשילין הראויין לסעודה וכן האשה לא תתקשט בכל תכשיטיה בפעם אחת והחתן קודם חופתו נותנים אפר על ראשו במקום הנחת תפילין והמכסה שמכסין בה את הכלה לא יהיו בה חוטי כסף או זהב גם נוהגין שבשעת כתיבת התנאים אחר קריאתן שוברין קדרה לעשות זכר לחרבן אבל יש ליקח קדרה שבורה ותחת החופה שובר החתן כלי זכוכית וזה יכול להיות כוס שלמה |
|
126:3 They also decreed that one should not listen to any musical
instruments, or even vocals. One should not sing at festive meals except
''Songs of Praise'' that were written specially, for example, those for
Shabbat, but other songs may not be sung.1
1) These customs are only kept today during certain times such as the three weeks, the Sefirah (Counting of the Omer) period, and the year of mourning after losing a close relative. | וכן גזרו שלא לשמוע שום כלי שיר ואפילו שיר בפה ואין לשורר בסעודות אלא הזמירות שנתקנו כמו בשבת אבל פיוטים אחרים אסור לשורר |
To subscribe click here. To unsubscribe
click here
To learn about our program for Mishna Yomis
click here