|
121:7 (Concerning) a groom, that one of the four fasts fell on his
(seven) days of feasting, even though these days are considered for him
like a Festival, in any case he needs to fast, because this festival of
his is a personal festival, and the mourning and fasting of the
community overrides it. As it is written:1 ''If I do not set Jerusalem
above my highest joy.''2
1) Psalms 137:6 2) Even at the height of the wedding celebration, under the canopy, the groom says this verse and then breaks a glass under his foot, as a reminder that we must always remember the destruction of the Temples. |
חתן שחל אחד מארבע תעניתים אלו בתוך שבעת ימי המשתה שלו אף על גב שאלו הימים המה לו כמו רגל מכל מקום חייב להתענות כיון דהרגל שלו הוי רגל ביחיד אתי אבילות ותענית הרבים ודחי לה ועוד הא כתיב אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי |
|
121:8 There is a difference between the first three fasts and the 9th of
Av. On the first three fasts one eats on the night before until day
break, as long as one did not sleep the night,1 but if one did sleep
normally in the night it is forbidden afterwards to eat or drink, unless
one made such a condition before going to sleep. If he is used to
drinking after sleep, he does not need to make a condition on (this)
drink. On the 9th of Av one needs to stop (eating or drinking) on the
day before while it is still daytime. (On) the first three fasts one is
permitted to wash, anoint,2 wear (leather) shoes, and have relations,3
and on the 9th of Av one is forbidden all these. One who is very
scrupulous and healthy should be strict on all of them like for the 9th
of Av, but (concerning) wearing shoes one should not be strict because
of humility,4 and relations (are allowed) if this is the night (his wife
visits the) mikveh on the first three fasts.
1) Literally the ''fixed sleep'', that is ones' normal full night time sleep. 2) That is, use perfume, body lotions, after-shave and so on. 3) Literally, the ''use of the bed'', that is sexual relations. 4) Not wearing shoes would publicly proclaim that he is being more strict than is necessary, and this is frowned upon. | חילוק יש בין שלשה תעניתים הראשונים לתשעה באב בשלשה תעניתים הראשונים אוכלים בלילה שלפניהם עד שיעלה עמוד השחר והוא שלא יישן שינת קבע אבל אם יישן שינת קבע אסור אחר כך לאכול או לשתות אלא אם התנה קודם שישן ואם הוא רגיל לשתות לאחר השינה אינו צריך להתנות על השתיה ובתשעה באב צריכין להפסיק מבעוד יום שלפניו שלשה תעניתים הראשונים מותרים ברחיצה וסיכה ונעילת הסנדל ותשמיש המטה ובתשעה באב אסורים בכולן ומי שהוא בעל נפש ואדם בריא יחמיר בכולן כמו בתשעה באב ורק בנעילת הסנדל לא יחמיר משום חוכא וטלולא ובתשמיש המטה אם הוא ליל טבילה יקיים עונתו בשלשה תעניות הראשונות |
| 121:9 There is another leniency on the first three fasts, that pregnant or nursing women who would suffer are not obliged to fast. Also an ill person even if not in danger does not fast. In any event, one who is allowed to eat should not do so for pleasure, but just eat what he needs to keep healthly. Also children, even though they do not need to fast, in any case if they understand (the need) to mourn, it is proper to train them not to eat, except bread and water and to mourn with the community. | עוד יש קולא בשלשה תעניתים הראשונים דעוברות ומניקות המצטערות פטורות מלהתענות וכן חולה אף על פי שאין בו סכנה לא יתענה ומכל מקום אף מי שמותר לו לאכול לא יענג את עצמו אלא יאכל מה שהוא צריך לבריאות גופו וכן הקטנים אף על פי שאין חייבים להתענות מכל מקום אם יש בהן דעת להתאבל ראוי לחנכם שלא להאכילם רק לחם ומים להתאבל עם הצבור |
To subscribe click here. To unsubscribe
click here
To learn about our program for Mishna Yomis
click here