Audio by Ushy Fried

121:1 It's a positive commandment from the Prophets to fast on the days on which troubles occurred to our ancestors, and the purpose of the fast is to awaken our hearts, to open (our eyes) to the ways of repentance, and it should be a reminder of our evil deeds, and the deeds of our ancestors which were like our deeds now, until this caused them and us the same troubles. Remembering these events will cause us to repent. As it is said:1 ''to acknowledge their sins and their ancestors' sin''. Therefore, every person is obligated to take this to his heart on these days, to search his deeds and repent of them. The principal thing is not the fast, as was said about the people of Ninevah:2 ''And G-d saw their deeds''. Our sages, may their memory be for a blessing, said:3 '' 'and He saw their sackcloth and their fasting' was not said, rather 'And G-d saw their deeds', for they had returned from their evil ways''. The fast is nothing but a preparation for repentance, therefore, those persons, who while they are fasting, go out for an outing, and fill the day with empty activities, have caught on to the unimportant (aspect), and ignored the essence.

1) Rambam Book 5, The Laws of Fasting, Law 1. 2) Jonah 3:10 3) Ta-anit 15

מצות עשה מדברי הנביאים להתענות בימים שאירעו צרות לאבותינו ותכלית התענית היא כדי לעורר את הלבבות לפקח על דרכי התשובה ותהי זאת לזכרון למעשינו הרעים ומעשה אבותינו שהיו כמעשינו עתה עד שגרם להם ולנו אותן הצרות ובזכרון הדברים האלה נשוב להיטיב כמו שנאמר והתודו את עונם ואת עון אבותם ולכן חייב כל איש לשום אל לבו באותן הימים ולפשפש במעשיו ולשוב מהן כי אין העיקר בתענית כמו שנאמר באנשי נינוה וירא אלהים את מעשיהם ואמרו רבותינו זכרונם לברכה וירא את שקם ואת תעניתם לא נאמר אלא וירא האלהים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה ואין התענית אלא הכנה לתשובה לכן אותן אנשים שכשמתענים הולכים בטיול ומבלים את היום בדברים בטלים תפסו את הטפל והניחו את העיקר
121:2 These are the (fast) days: (on) the 3rd of Tishri was killed Gedaliah the son of Achikum, (who) after the destruction of the Temple, was left by Nebuchadnetzer in Israel, and acted as the Governor over Israel, and because he was murdered all (Israel) were exiled. The dead numbered thousands, and the last remaining embers (remnant) of Israel were extinguished. ואלו הן הימים שלשה בתשרי בו נהרג גדליה בן אחיקם שלאחר שחרב בית המקדש השאירו נבוכדנאצר בארץ ישראל וישימהו לראש על ישראל ועל ידי שנהרג גלו כלן ונהרגו מהם לאלפים ונכבה גחלת ישראל הנשארת
121:3 (On) the 10th of Tevet Nebuchadnetzer, the King of Babylon, reached Jerusalem, and laid siege (to the) ramparts, which lead on to the destruction. עשרה בטבת סמך מלך בבל נבוכדנאצר הרשע על ירושלים והביאה במצור ובמצוק ומזה נמשך החורבן

To subscribe click here. To unsubscribe click here
To learn about our program for Mishna Yomis click here