Two judges of Civil Law were [administering justice] in Jerusalem, Admon and Hanan b. Abishalom. Hanan laid down two rulings and Admon laid down seven: if a man went to a country beyond the sea and his wife claimed maintenance, Hanan ruled: she must take an oath at the end but not at the beginning. The sons of the High Priests, however, differed from him and ruled that she must take an oath both at the beginning and at the end. R. Dosa b. Harkinas agreed with their ruling. R. Johanan b. Zakkai said: Hanan has spoken well; she need take an oath only at the end.

כתובות 13.1
שני דייני גזילות היו בירושלים, אדמון וחנן בן אבשלום׃ חנן אומר שני דברים, ואדמון אומר שבעה׃ מי שהלך לו למדינת הים, ואשתו תובעת מזונות-- חנן אומר, תישבע בסוף, ולא תישבע בתחילה; נחלקו עליו בני כוהנים גדולים ואמרו, תישבע בתחילה, ובסוף׃ אמר רבי דוסא בן הרכינס כדבריהם; אמר רבן יוחנן בן זכאי, יפה אמר חנן, לא תישבע אלא בסוף

If a man went to a country beyond the sea and someone came forward and maintained his wife, Hanan said: He loses his money. The sons of the High Priests differed from him and ruled: let him take an oath as to how much he spent and recover it. Said R. Dosa b. Harkinas: [my opinion is] in agreement with their ruling. R. Johanan b. Zakkai  said: Hanan spoke well [for the man] put his money on a stag`s Horn.

 כתובות 13.2
מי שהלך לו למדינת הים, ועמד אחר ופירנס את אשתו-- חנן אומר, איבד את מעותיו; נחלקו עליו בני כוהנים גדולים ואמרו, יישבע כמה הוציא, וייטול׃ אמר רבי דוסא בן הרכינס כדבריהם; אמר רבן יוחנן בן זכאי, יפה אמר חנן, הניח מעותיו על קרן הצבי