Mishnah Kerisos 1:6: [If] a woman miscarries on the eighty-first night [after giving birth], Beit Shammai exempt her from a sacrifice, [but] Beit Hillel obligate her. Beit Shammai said to Beit Hillel: How is the eighty-first night different from the eighty-first day; if they are the same with regard to one's purity, should they not be the same with regard to the sacrifice? Beit Shammai said to them: No, if you argue such when a woman miscarries on the eighty-first day which is a period when she could bring a sacrifice, would you also say [that] when she miscarries on the eighty-first night, a period when she cannot bring her sacrifice? Beit Hillel said to them: [The case of] a woman who miscarries on the eighty-first day which falls on Shabbat will prove [the point] since it [the miscarriage] did not occur at a period when she is fit to bring a sacrifice, and she is [nevertheless] liable for a sacrifice. Beit Shammai said to them: No, if you argue such when a woman miscarries on the eighty-first day that falls on Shabbat [that is] because even though that [time] is not fit for a personal offering, it is fit for a public offering; would you also say so of a miscarriage on the eighty-first night, when night is not fit for either a personal or a public offering? The blood also does not prove [the point] because the blood of one who miscarries during her time [after giving birth] is impure, but she is exempt from a sacrifice.

המפלת אור לשמנים ואחד. בית שמאי פוטרין מן הקרבן. בית הלל מחייבים. אמרו בית הלל לבית שמאי. מאי שנא אור לשמנים ואחד מיום שמנים ואחד. אם שוה לו לטומאה לא ישוה לו לקרבן. אמרו להם בית שמאי לא. אם אמרתם במפלת יום שמנים ואחד. שכן יצאה בשעה שהיא ראויה להביא בה קרבן. תאמרו במפלת אור לשמנים ואחד שלא יצאה בשעה שהיא ראויה להביא בה קרבן. אמרו להן בית הלל. והרי המפלת יום שמנים ואחד שחל להיות בשבת. תוכיח. שלא יצאה בשעה שהיא ראויה להביא בה קרבן. וחייבת בקרבן. אמרו להם בית שמאי. לא. אם אמרתם במפלת יום שמנים ואחד שחל להיות בשבת. שאף על פי שאינו ראוי לקרבן יחיד. ראוי לקרבן צבור. תאמרו במפלת אור לשמנים ואחד. שאין הלילה ראוי. לא לקרבן יחיד. ולא לקרבן צבור. הדמים אינן מוכיחין. שהמפלת בתוך מלאת. דמיה טמאין. ופטורה מן הקרבן:

Mishnah Kerisos 1:7: [If] a woman had five doubtful blood discharges or five doubtful births, she brings one sacrifice, and she may eat sacrificial meat, and the others [pose] no obligation for her. [If a woman had] five certain births, [or] five certain blood discharges, she brings one sacrifice and may eat sacrificial meat, and the others [do pose further] obligations for her. It once happened in Jerusalem that the price of nest [a pair of sacrificial birds] stood at a golden Dinar [a specific unit of money]. Rabban Shimon ben Gamaliel said: By this sanctuary! I shall not sleep tonight until it costs a [silver] Dinar! He entered the court and taught:[If a woman] had five certain births, [or] five certain blood discharges, she brings one sacrifice and may eat sacrificial meat, and the others [pose] no obligations for her. And the price of a nest stood at a quarter of a [silver] Dinar.

האשה שיש עליה ספק חמשה זיבות וספק חמשה לידות. מביאה קרבן אחד. ואוכלת בזבחים. ואין השאר עליה חובה. חמש לידות ודאות. חמש זיבות ודאות. מביאה קרבן אחד. ואוכלת בזבחים והשאר עליה חובה. מעשה שעמדו קינים בירושלים בדינרי זהב. אמר רבן שמעון בן גמליאל. המעון הזה. לא אלין הלילה. עד שיהו בדינרין. נכנס לבית דין ולימד האשה שיש עליה. חמש לידות ודאות. חמש זיבות ודאות. מביאה קרבן אחד. ואוכלת בזבחים. ואין השאר עליה חובה. ועמדו קינים בו ביום ברבעתים: