Click here for audio

מסכת הוריות

פרק א משנה ד

הורו בית דין

If Beis Din issued a ruling

וידע אחד מהן שטעוא

and one of them knows that it is an errorא

ואמר להן טועין אתםב

and he says to them "you are mistaken,"ב

או שלא היה מפלא של בית דין שם 

or the most expert of the Beis Din had not been there,

או שהיה אחד מהן גר

or one of them was a convert,

או נתיןג או ממזר

a Nesin,ג a mamzer,

או זקן שלא ראה לו בניםד

or an elder who never had his own children,ג

הרי אלו פטורין

they are exempt,

שנאמר כאןה עדה

as it says hereה "community"

 ונאמר להלן (במדבר לה:כד) עדה 

and it says there (regarding capital punishment) "community" ,

מה עדה האמורה להלן

just as with the "community" spoken of there

עד שיהיו כלם ראויים להוראה

they [the Beis Din] must all be fit to issue halachic rulings

אף עדה האמורה כאן

so too with the "community" said here,

עד שיהיו כלן ראויים להוראה

they must all be fit to issue halachic rulings.

הורו בית דין שוגגין

If Beis Din issued an unintentionally erroneous ruling

ועשו כל הקהל שוגגין

and the entire congregation acted erroneously [based on that ruling],

מביאין פר

they bring a bull (i.e. the par he'elam davar);

מזידין ועשו שוגגין

[if Beis Din] intentionally [issued an incorrect ruling] and they [the congregation] acted erroneously,

מביאין כשבה ושעירה

they bring a female lamb or female goat (i.e. each individual brings a korban chattas);

שוגגין ועשו מזידין

[if Beis Din] was in error and they [the people] intentionally [transgressed],

הרי אלו פטורין

they are exempt.

משנה ה

הורו בית דין

If Beis Din issued a ruling

ועשו כל הקהל או רובן על פיהם

and the entire congregation acted, or most of them, according to their word,

מביאין פר

they must bring a bull,

ובעבודה זרה

and by [a ruling erroneously permitting] idolatry,

מביאין פר ושעירו

they bring a bull and a goat,ו

דברי רבי מאיר

these are the words of Rabbi Meir.

רבי יהודה אומר 

Rabbi Yehuda says

שנים עשר שבטים

twelve tribes

מביאין שנים עשר פריםז

bring twelve bulls,ז

ובעבודה זרה

and by idolatry

מביאין שנים עשר פרים

they bring twelve bulls

ושנים עשר שעירים

and twelve goats.

רבי שמעון אומר

Rabbi Shimon says,

שלשה עשר פריםח

thirteen bullsח

ובעבודה זרה

and by idolatry

שלשה עשר פרים

thirteen bulls

ושלשה עשר שעירים

and thirteen goats,

פר ושעיר לכל שבט

a bull and goat for each tribe

פר ושעיר לבית דין

and a bull and goat for Beis Din.

הורו בית דין

If Beis Din issued an [erroneous] ruling

ועשו שבעה שבטיםט

and seven tribes acted,ט

או רובן על פיהם

or most of them, based on their word

מביאים פר

they bring a bull,

ובעבודה זרה מביאין פר ושעיר

and by idolatry a bull and a goat,

דברי רבי מאיר

these are the words of Rabbi Meir.

רבי יהודה אומר

Rabbi Yehuda says,

שבעה שבטים שחטאו

the seven tribes that sinned

מביאים שבעה פרים

bring seven bulls,

ושאר שבטים שלא חטאו

and the other tribes that did not sin

מביאין על ידיהן פר

bring through them a bull because of them (i.e. each of the 12 tribes brings a korban),

שאף אלו שלא חטאו

for also these that did not sin

מביאין על ידי החוטאים

bring because of the sinners.

רבי שמעון אומר

Rabbi Shimon says,

שמונה פרים

eight bulls

ובעבודה זרה

and by idolatry

שמונה פרים ושמונה שעירים

eight bulls and eight goats,

פר ושעיר לכל שבט

a bull and goat for each tribe

ופר ושעיר לבית דין

and a bull and goat for Beis Din.

הורו בית דין של אחד מן השבטים

If the Beis Din of one of the tribes issued a ruling

ועשה אותו השבט על פיהם

and that tribe acted based on their word

אותו השבט הוא חיב

that tribe is liable

ושאר כל השבטים פטורים

and the other tribes are exempt,

דברי רבי יהודה

these are the words of Rabbi Yehuda

וחכמים אומרים

and the Sages say,

אין חיבים

they are not liable

אלא על הורית בית דין הגדול בלבד

but for the ruling of the great Beis Din alone,

שנאמר (ויקרא ד:יג)י

as it says

ואם כל עדת ישראל ישגו

"and if the entire community of Israel erred,"

ולא עדת אותו השבט 

and not the community of that tribe.

         

 

הערת שוליים

א.    We learn from the פסוק of כל עדת ישראל that to be חייב a פר בעלם דבר, the הוראה must have been unanimous.   

ב.    Whether a dissent that was not vocalized makes a difference is the subject of some discussion amongst the ראשונים.

ג.    The נתינים were descendants of גבעון who fooled יהושע into accepting them as converts, despite being of the שבעה עומות that were to have been eradicated.

ד.    Such a person is deemed to lack sufficient empathy to judge capital cases; also note that some read this as two cases, either an elderly judge or a judge who has not had children.

ה.    Some say the פסוק referred to here is ויקרא ד:יג; others say it is referring to במדבר טו:כד.

ו.    The source for this extra קרבן is במדבר טו:כב-כד.

ז.    According to רבי יהודה each שבט is its own separate קהל obligated to bring its own פר העלם דבר.

ח.    While agreeing with ר"י that each שבט must bring its own korban, ר"ש holds that ב"ד needs their own כפרה as well.

ט.    There are several different ways that the מפרשים view this case.  One is that although seven is the majority of the שבטים, their population was a minority of the entire nation.  The next phrase, או רובן, refers to the opposite, where the majority of the population sinned, but not a majority of the שבטים.  However רש"י learns the cases as follows:  The seven שבטים represent the majority of the population of the entire nation, and או רובן is referring to where the majority of each of the seven שבטים sinned.