| מסכת חולין פרק ד משנה ב | |
| מבכרת | An animal having its firstborn (which would have the sanctity of a bechor) |
| המקשה לילד | that is having a difficult labor, |
| מחתך אבר אבר | one may cut off each limb [of the fetus] |
| ומשליך לכלבים | and throw it to the dogs. |
| יצא רובו | if most of it has exited [the womb], |
| הרי זה יקבר | it must be buried [as it has the sanctity of a firstborn], |
| ונפטרה מן הבכורה |
and [in either case] she is exempt from the sanctity of the firstborn. |
|
משנה ג |
|
| בהמה שמת עברה |
An animal whose fetus died |
| בתוך מעיה |
in the womb |
| והושיט הרועה את ידו |
and the shepherd stretched his hand |
| ונגע בו |
and touched it, |
| בין בבהמה טמאה |
whether it is a non-kosher animal, |
| בין בבהמה טהורה |
whether it is a kosher animal, |
| טהור |
he is tahor. |
| רבי יוסי הגלילי אומר |
Rabbi Yosi Haglili says |
| בטמאה טמא |
by a non-kosher animal he is tamei |
| ובטהורה טהור |
and by a kosher animal he is tahor. |
| והאישה שמת ולדה בתוך מעיה |
And a woman whose fetus died in her womb |
| והושיטה החיה את ידה |
and the midwife stretched out her hand |
| ונגעה בו |
and touched it, |
| החיה טמאה טמאת שבעה |
the midwife is tamei for seven days (as she would be for an adult corpse) |
| והאישה טהורה |
and the woman is tahor |
| עד שיצא הולד |
until the fetus exits. |