מסכת חולין פרק ג משנה ה | |
אחוזת הדם | [An animal suffering from] congestion of the blood; |
והמעשנת | or smoke inhalation; |
והמצננת | or was overcome by the cold; |
ושאכלה הרדופני | or that ate oleander (a shrub especially toxic to animals); |
ושאכלה צואת תרנגולין | or that ate chicken dung; |
או ששתת מים הרעים | or that drank evil water (water which may contain a snake's venom); |
כשרה | is kosher (but is considered a dying animal; see 2:6). |
אכלה סם המות | If it ate poison |
או שהכישה נחש | or was bitten by a snake |
מתרת משום טריפה | it is permissible with regards [to its not being a] treifah, |
ואסורה משום סכנת נפשות | but is prohibited due to its threat to life. |
משנה ו |
|
סימני בהמה וחיה | The characteristics of [kosher] domestic and wild animals |
נאמרו מן התורה | are stated in the Torah |
וסימני העוף לא נאמרו | and the characteristics of [kosher] fowl are not stated, |
אבל אמרו חכמים | however the Sages said |
כל עוף הדורס | and bird that seizes food [in its talons] |
טמא | is non-kosher, |
וכל שיש לו אצבע יתרה | and all that have an extra toe (i.e. one that is higher and behind the other toes), |
וזפק | a crop, |
וקרקבנו נקלף | and a gizzard that can be peeled, |
טהור | is kosher. |
רבי אלעזר ברבי צדוק אומר | Rabbi Eliezer bar Rabbi Tzadok says |
כל עוף | any bird |
החולק את רגליו | that parts its toes (i.e. when standing on a string, placed two toes on one side of the string, and two toes on the other) |
טמא | is non-kosher. |