Click here for audio

מסכת חולין פרק ב משנה ט
אין שוחטין  (Because it appears idolatrous,) we do not slaughter
לא לתוך ימים neither into the sea,
ולא לתוך נהרות nor into rivers,
ולא לתוך כלים nor into vessels,
אבל שוחט הוא but one may slaughter
לתוך עוגא של מים into a [small] pool of water
ובספינה על גבי כלים and in boat [while the animal is] above vessels (which were obviously placed to keep the deck clean).
אין שוחטין לגומא כל עקר We do not slaughter into a pit under any circumstances
אבל עושה גומא בתוך ביתו but one may make a pit in one's house
שיכנס הדם לתוכה so that the blood would go into it;
ובשוק לא יעשה כן but in the market (where people are not concerned about keeping the ground clean) do not do so
שלא יחקה את המינין

so as not to support the sectarians.


משנה י

השוחט לשם עולה One who slaughters (outside the Temple) for the sake of a burnt-offering,
לשם זבחים for the sake of an offering (a shlomim),
לשם אשם תלוי for the sake of a doubtful-guilt offering,
לשם פסח for the sake of the korban pesach,
לשם תודה or for the sake of a thanksgiving offering,
שחיטתו פסולה his slaughtering is invalid,
ורבי שמעון מכשיר and Rabbi Shimon validates it.
שנים אוחזים בסכין ושוחטין Two that hold a knife and slaughter,
אחד לשם אחד מכל אלו one for the sake of one of these
ואחד לשם דבר כשר and one for something proper,
שחיטתן פסולה their slaughtering is invalid.
השוחט לשם חטאת One who slaughters for the sake of a sin-offering,
לשם אשם ודאי for the sake of a certain-guilt offering,
לשם בכור for the sake of a first-born,
לשם מעשר for the sake of a tithe,
לשם תמורה or for the sake of a substitute,
שחיטתו כשרה his slaughtering is valid.
זה הכלל This is the rule:
כל דבר שהוא נדר ונדב Everything that can be (an offering brought as) a vow or donation,
השוחט לשמו אסור

when one who slaughters for its sake, it is prohibited (as it appears as if he is consecrating it by that act),

ושאינו נדר ונידב and that which cannot be a vow or donation,
השוחט לשמו כשר when one who slaughters for its sake, it is valid.