Click here for audio

מסכת חולין פרק ב משנה ז
השוחט לנכרי  One who slaughters for a gentile,
שחיטתו כשרה  his slaughtering is valid,
ורבי אליעזר פוסל and Rabbi Eliezer invalidates it.
אמר רבי אליעזר Rabbi Eliezer says
אפילו שחטה   even when he slaughtered
שיאכל הנכרי מחצר כבד שלה  so that the gentile may eat from its diaphragm (that is to say, the gentile only owned a minor fraction of the animal)
פסולה it is invalid,
שסתם מחשבת נכרי as the plain intention of a gentile
לעבודה זרה is for [the meat to be offered to] an idol.
אמר רבי יוסי Rabbi Yosi says
קל וחמר הדברים it is a corollary implied by a stronger case:
ומה במקום שהמחשבה פוסלת Just as in a place where intent will invalidate,

[specifically] by sacrifices (where the wrong intent when slaughtering, catching a sacrifice's blood, carrying it to the Altar, or sprinkling it on the Altar, will render a korbon  piggul, or rejected as invalid)

אין הכל הולך אלא אחר העובד

nothing is followed but [the intent of] the one doing the service (and the sacrifice's owner's intent is of no matter),

מקום שאין מחשבה פוסלת in a place where intent will not invalidate,
בחולין [which is the case] by chullin (where only the wrong intent during the slaughtering and sprinkling the blood will render it invalid, but the wrong intent when carrying or sprinkling the blood will not do so)  
אינו דין is it not logical
שלא יהא הכל הולך that it [chullin] would only go
אלא אחר השוחט by [the intent of] the one who slaughtered it?

משנה ח

השוחט לשם הרים 

One who slaughters [an animal as a sacrifice] for the sake of mountains,
 לשם גבעות לשם ימים   for the sake of plateaus, for the sake of seas,
לשם נהרות לשם מדברות   for the sake of rivers or for the sake of deserts,
שחיטתו פסולה  his slaughtering is invalid.
שנים אוחזין בסכין ושוחטין   Two who hold a knife,
אחד לשם אחד מכל אלו  one [slaughters] for the sake of one of these
ואחד לשם דבר אחר and one for something else
שחיטתו פסולה their slaughtering is invalid.