Click here for audio

מסכת חולין פרק ב משנה ה
השוחט בהמה חיה ועוף One who slaughters a domestic animal, a wild animal, or a fowl,
ולא יצא מהן דם  and blood does not come out of them
כשרים they are valid
ונאכלים בידים מסאבות and may be eaten with unwashed hands (when one would treat such chullin with the standards of purity that apply to kodshim)
לפי שלא הכשרו בדם 

as they have not become prepared [i.e. susceptible to accept tumah] through blood (as would ordinarily be the case).

רבי שמעון אומר  Rabbi Shimon says
הכשרו בשחיטה

they became prepared by the slaughtering


משנה ו

השוחט את המסכנת  One who slaughters a dying animal
רבן גמליאל אומר  Rabban Gamliel says
עד שתפרכס ביד וברגל  [It is not valid] unless it convulses it a foreleg and a hind leg (thus indicating that the animal was still alive at the time of slaughter).
רבי אליעזר אומר  Rabbi Eliezer says
דיה אם זנקה  it is enough if it spurts [blood].
אמר רבי שמעון Rabbi Shimon says
אף השוחט בלילה even if one slaughters [such an animal] at night (i.e. in the dark)
ולמחר השכים and the next day arose
ומצא כתלים מלאים דם and found the walls [of the neck adjacent to where it was cut] full of blood
כשרה it is valid
שזנקה as it spurted,
וכמדת רבי אליעזר and is as the measure of Rabbi Eliezer.
וחכמים אומרים And the Sages say
עד שתפרכס [It is not valid] unless it convulses
או ביד או ברגל either a foreleg, a hind leg,
או שתכשכש בזנבה or it shakes its tail.
אחד בהמה דקה [This rule applies to] both a small animal
ואחד בהמה גסה and a large animal.
בהמה דקה שפשטה ידה A small animal that extends its foreleg
ולא החזירה and did not draw it back
פסולה is invalid,
שאינה אלא הוצאת נפש בלבד

as such is but [a sign of] the departure of life only.

במה דברים אמורים By what do we speak?
שהיתה בחזקת מסכנת When it was presumed to be a dying animal.
אבל אם היתה בחזקת בריאה However, if it was presumed to be a healthy animal,
אפילו אין בה even if it did not have
אחד מכל הסימנין הללו one of any of these signs,
כשרה it is valid.