Audio by Shimi Berger

פרק א משנה ג
אין מביאין ביכורים We do not bring bikurim
חוץ משבעת המינים

except from the seven varieties;

לא מתמרים שבהרים

[but] not from the dates of mountains

ולא מפירות שבעמקים

and not from fruits of valleys

ולא מזיתי שמן

and not from oil olives

שאינן מן המובחר

that are not of the choicest.

אין מביאין הביכורים

We do not bring bikurim

קודם לעצרת

before Shavuos

אנשי הר צבועים

the people of Mt. Tzevoim

 הביאו ביכוריהם

brought their bikurim

קודם לעצרת

before Shavuos

ולא קיבלו מהם but it was not accepted
מפני הכתוב שבתורה because of the passage in the Torah:
 וחג הקציר "and the harvest festival
ביכורי מעשיך the first fruits of your work
אשר תזרע בשדה that you plant in the field"
(שמות כג:טז)  

פרק א משנה ד

אלו מביאין ולא קורין These bring bikurim but do not recite [the accompanying pesukim]:
הגר מביא ואינו קורא the convert brings and does not recite
שאינו יכול לומר as he is unable to say
אשר נשבע ה׳ "Which Hashem swore
לאבותינו לתת לנו to our fathers to give to us"
(דברים כו:ג)  
ואם היתה אימו מישראל But if one's mother was a Jewish
מביא וקורא he brings and recites
 וכשהוא מתפלל

and when he [a convert] prays

בינו לבין עצמו by himself
אומר אלהי אבות ישראל he says "the God of the fathers of Israel"
 וכשהוא מתפלל בבית הכנסת and when he prays in a synagogue
אומר אלהי אבותיכם he says "the God of your fathers"
ואם היתה אימו מישראל But if one's mother was Jewish
 אומר אלהי אבותינו he says "the God of our fathers"


משנה ג

חוץ משבעת המינים - The פסוק says (ולקחת מראשית כל פרי האדמה (דברים כו:ב; that it says מראשית and not simply ראשית is an indication that not all of one's produce is subject to bikurim; the לשון of ארץ by bikurim [(אשר תביא מארצך (שם] and the seven minim [(ארץ חטה ושארה וכו' (שם ח:ח]; see (:מנחות (פד for more details.  לא מתמרים שבהרים ולא מפירות שבעמקים - These are considered inferior.  ולא מזיתי שמן שאינן מן המובחר - Even though olives used to produce oil are an already choice variety of olives, only the choicest of those are eligible.  קודם לעצרת - The שתי הלחם, which is also called bikurim (ויקרא כג:יז) was brought on Shavuos, and only after that קרבן was brought could חדש be brought in the בית המקדש, much as the עומר on Pesach permitted its consumption elsewhere.  אנשי הר צבועים - Normally, bikurim that are brought early may be left at the בית המקדש, with the owner reciting the פסוקים after the זמן, because the people of  הר צבועים were particularly prominent and brought their early bikurim with greater than normal fanfare, and so an example had to be made.  This is why the mishna uses the unusual language of "מפני הכתוב שבתורה", as opposed to the usual "שנאמר" when citing the שתי הלחם for the reasons why they were treated this way.

משנה ד

הגר מביא ואינו קורא - The רמב"ם, based on a ברייתא brought by the ירושלמי says that the הלכה does not follow this mishna, as the land was promised to אברהם אבינו who as the אב המון גוים is considered a father to converts.



Click here for the hebrew/english of Perek 1 from

To subscribe click here.
To unsubscribe, click here.