Mishnah Bekhorot 5:2: Beit Shammai say an Israelite should not join a priest [in eating a disqualified] firstborn. Beit Hillel permit it even for a non-Jew. If a firstborn is seized by [excess] blood, we do not let its blood even if it will die, according to Rabbi Yehudah. The sages say: One may let its blood, but one may not make a blemish. If one did make a blemish, one cannot slaughter it on that [basis]. Rabbi Shim'on says: One should let its blood even if he will make a blemish.

בית שמאי אומרים לא ימנה ישראל עם הכהן על הבכור. בית הלל מתירין ואפילו נכרי. בכור שאחזו דם אפילו הוא מת. אין מקיזין לו דם דברי רבי יהודה. וחכמים אומרים יקיז. ובלבד שלא יעשה בו מום. ואם עשה בו מום. הרי זה לא ישחט עליו. רבי שמעון אומר יקיז. אף על פי שהוא עושה בו מום:

Mishnah Bekhorot 5:3: If one slits the ear of a firstborn it may never be slaughtered, according to Rabbi Eli'ezer. The sages say: Once it develops another blemish it may be slaughtered on that [basis]. It once happened that a Roman official saw an old ram with its wool matted and asked: "What is with this one?" They answered: "It is a firstborn and it may not be slaughtered unless it develops a blemish." He took a dagger and slit its ear. It came before the sages, and they permitted it. Once he saw that [the sages] permitted it, he went and made slits in the ears of other firstborns, and [the sages] forbade them. It once happened that children were playing in a field, and they tied the tails of two lambs to each other. One of the tails, belonging to a firstborn, was detached. This case came before the sages and they permitted it. Once [the people] saw that [the sages] permitted it, [the people] went and tied the tails of other firstborns together, but [the sages] forbade them. This is the rule, anything intentional is forbidden, and that which is unintentional is permitted.

הצורם באוזן הבכור. הרי זה לא ישחט עולמית. דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים כשיולד לו מום אחר. ישחוט עליו. מעשה בזכר של רחלים זקן. ושערו מדולדל. ראהו קסדור אחד. אמר מה טיבו של זה. אמרו לו בכור הוא. ואינו נשחט אלא אם כן היה בו מום. נטל פגיון וצרם באזנו. ובא מעשה לפני חכמים והתירוהו. ראה שהתירו והלך וצרם בכורות אחרים. ואסרו. פעם אחת היו תינוקות משחקין בשדה. וקשרו זנבות טלאים זה לזה ונפסקה זנבו של אחד מהם והרי הוא בכור. ובא מעשה לפני חכמים והתירוהו. ראו שהתירו והלכו וקשרו זנבות בכורות אחרים. ואסרו. זה הכלל. כל שהוא לדעתו אסור. ושלא לדעתו מותר: