Mishnah Bekhorot 2:9: If an animal was born through Cesarean section and [a natural birth] came after it, Rabbi Tarfon says: Both go out to graze until they develop blemishes and are eaten because of their blemishes by the owners. Rabbi 'Akiva says: Neither of them is a first born. The first [is not] because it did not open its mother’s womb, and the second [is not] because another preceded it.

יוצא דפן והבא אחריו, רבי טרפון אומר, שניהם ירעו עד שיסתאבו ויאכלו במומן לבעלים. רבי עקיבא אומר, שניהן אינן בכור, הראשון משום שאינו פטר רחם, והשני משום שקדמו אחר.

Mishnah Bekhorot 3:1: If one buys an animal from a non-Jew and it is not known whether it had given birth or had not given birth, Rabbi Yishma'el says: [The offspring of] a goat in its first year certainly belongs to the priest. From that point on it is questionable. [The offspring of] a two-year-old ewe certainly belongs to the priest. From that point on it is questionable. [The offspring] of a three-year-old cow or donkey certainly belongs to the priest. From that point on it is questionable. Rabbi Akiva said to him: If an animal were exempted only with the birth of offspring, you would be correct. Rather they said: The sign of offspring in small cattle is filth [from the womb]. In large cattle [the sign is] the after-birth. In a woman [the sign is] the fetus and the after-birth. This is the general rule: When it is known that [the animal] has given birth, the priest receives nothing. When it has never given birth, it belongs to the priest. If there is a doubt, it is eaten blemished by the owners. Rabbi Eli'ezer ben Jacob says: If a large domestic animal discharges a clot of blood, [the clot] is buried, and [the mother] is exempt from [the obligations of] the firstborn.

הלוקח בהמה מן הנכרי ואין ידוע אם בכרה ואם לא בכרה, רבי ישמעאל אומר: עז בת שנתה ודאי לכהן, מכאן ואילך ספק. רחל בת שתים ודאי לכהן, מכאן ואילך ספק. פרה וחמור בנות שלש ודאי לכהן, מכאן ואילך ספק. אמר לו רבי עקיבא: אלו בולד בלבד בהמה נפטרת היה כדבריך, אלא אמרו, סימן הולד בבהמה דקה טנוף, ובגסה שליא, ובאשה שפיר ושליא. זה הכלל: כל שידוע שבכרה אין כאן לכהן כלום, וכל שלא בכרה הרי זה לכהן. אם ספק, יאכל במומו לבעלים. רבי אליעזר בן יעקב אומר: בהמה גסה ששפעה חררת דם, הרי זו תקבר, ונפטרה מן הבכורה.