Mishnah Arachin 4:4: “The [determination of] age is according to the subject of the vow" - how so? If a child evaluated an old man, he must pay the value of an old man; but, if an old man evaluated a child he must pay the value of a child. "The [gender for] the evaluations is according to the subject of the evaluation" - how so? If a man evaluated a woman, he must pay the value of a woman; but if a woman evaluated a man, she must pay the value of a man. “The [age for] evaluations [is determined] at the time of the evaluation" - how so? If he evaluated one who was less than five years of age, and [in the meantime] he became older than five years of age, or if [he evaluated one] who was less than twenty years of age and he became twenty years old, he must pay [only] according to the age at the time of the evaluation. The thirtieth day is considered to be under this age. The fifth year or twentieth year is considered to be under this age. For it says: “And if he is from sixty years old and upward” (Leviticus 27:7), thus we learn with regard to all others from what is said about sixty years: just as the sixtieth year is considered to be under this age, so also the fifth and twentieth years are under this age. [But] is that so? Just because [the Torah] accounts the sixtieth year to be under this age, thereby being more stringent, shall we account the fifth or the twentieth year to be under this age, in order to be lenient?! Scripture says, “year,” “year” as a gezerah shavah [a technique of halachic interpretation employing an established link between identical or nearly identical words]: just as with the sixtieth year the word “year” means that it is considered under this age, so the word “year” with the fifth and with the twentieth year are considered under this age, whether [this results in] being lenient or being stringent. Rabbi Elazar says: [this rule holds true] until they are a month and a day beyond the year. |
שנים בנידר. כיצד. ילד שהעריך את הזקן. נותן ערך זקן. וזקן שהעריך את הילד. נותן ערך ילד. וערכים בנערך. כיצד. איש שהעריך את האשה נותן ערך אשה. ואשה שהעריכה את האיש נותנת ערך איש. והערך בזמן הערך. כיצד. העריכו פחות מבן חמש ונעשה יותר על בן חמש. פחות מבן עשרים ונעשה יותר על בן עשרים. נותן כזמן הערך. יום שלשים כלמטה ממנו. שנת חמש ושנת עשרים כלמטה ממנה. שנאמר (ויקרא כז, ז) ואם מבן ששים שנה ומעלה אם זכר הרי אנו למדים בכולם משנת ששים. מה שנת ששים כלמטה ממנה. אף שנת חמש ושנת עשרים כלמטה ממנה. הן אם עשה שנת ששים כלמטה ממנה להחמיר נעשה שנת חמש ושנת עשרים כלמטה ממנה להקל. תלמוד לומר שנה שנה לגזרה שוה מה שנה האמורה בשנת ששים. כלמטה ממנה. אף שנה האמורה בשנת חמש ושנת עשרים. כלמטה ממנה. בין להקל בין להחמיר. רבי אלעזר אומר. עד שיהיו יתרות על השנים. חדש ויום אחד: |
Mishnah Arachin 5:1: One who said, “I vow my weight,” he must give his weight, if [he said] silver, in silver; if [he said] gold, in gold. It happened with the mother of Yirmatia, who said, “I vow my daughter's weight.” She went up to Jerusalem and weighed her and then gave her weight in gold. [If a man said, “I vow] the weight of my hand,”Rabbi Judah says: let him fill a barrel with water and put it [his hand] in up to the elbow. Then let him weigh the flesh, bones and sinews of a donkey and put it into the barrel until it is filled up again; Rabbi Yose said: “Is it possible to account exactly one kind of flesh against another kind of flesh, and one kind of bones against another kind of bones? Rather, one estimates what the hand is likely to weigh. |
האומר משקלי עלי. נותן משקלו. אם כסף כסף. אם זהב זהב. מעשה באמה של ירמטיה. שאמרה משקל בתי עלי ועלתה לירושלים ושקלוה. ונתנה משקלה זהב. משקל ידי עלי רבי יהודה אומר ממלא חבית מים. ומכניסה עד מרפקו. ושוקל בשר חמור וגידין ועצמות. ונותן לתוכה עד שתתמלא. אמר ר' יוסי וכי היאך אפשר לכוין בשר כנגד בשר. ועצמות כנגד עצמות. אלא שמין את היד כמה היא ראויה לשקול. |
To subscribe
click here
To unsubscribe,
click here
To view our archived/previous mesechtos
click here
To learn about our program for Kitzur Shulchan Aruch Yomi
click here