Mishnah Arachin 4:2: But it is not so with sacrifices. If a man said: 'I take upon myself the sacrifice of this leper', and the leper was poor, he bring the sacrifice of a poor man; but if the leper was rich, he must bring the sacrifice of a rich man. Rabbi says: I say the same applies with regard to a valuation. Why is a poor man who evaluated a rich man obliged to pay only the valuation of a poor man? Because the rich man had not incurred any liability whatsoever. But if the rich man said: 'I evaluate myself.' and the poor man, hearing that, said: 'What this man said, I take upon myself', then he must pay the valuation of a rich man.

אבל בקרבנות אינו כן. הרי שאמר קרבנו של מצורע זה עלי. אם היה מצורע עני מביא קרבן עני. עשיר מביא קרבן עשיר. רבי אומר אומר אני. אף בערכין כן. וכי מפני מה עני שהעריך את העשיר נותן ערך עני. שאין העשיר חייב כלום. אבל העשיר שאמר ערכי עלי. ושמע העני ואמר מה שאמר זה עלי. נותן ערך עשיר. היה עני והעשיר. או עשיר והעני. נותן ערך עשיר. רבי יהודה אומר. אפילו עני והעשיר וחזר והעני. נותן ערך עשיר:

Mishnah Arachin 4:3: But it is not so with sacrifices. Even if his father was dying [when a man vowed] and left him ten thousand, or if he had a ship on the sea and it brought to him ten thousand, the Temple has no claim at all on them.

אבל בקרבנות אינו כן. אפילו אביו מת והניח לו רבוא. ספינתו בים ובאו בריבואות. אין להקדש בהן כלום.