Mishnah Arachin 3:5: The law of the defamer is sometimes lenient and sometimes strict. How so? Whether he defamed a girl from among the best of the priestly stock or the humblest in Israel, he must pay one hundred selaim. Thus it turns out that one who speaks with one's mouth [is fined] more than one that commits an act. For thus we have also found that the judgment against our ancestors in the wilderness was sealed only because of their evil tongue, as it is written: “Yet you have tested Me these ten times, and you have not listened to My voice” (Numbers 14:22).

במוציא שם רע להקל ולהחמיר. כיצד. אחד שהוציא שם רע. על גדולה שבכהונה ועל קטנה שבישראל. נותן מאה סלע. נמצא האומר בפיו יתר מן העושה מעשה. שכן מצינו שלא נחתם גזר דין על אבותינו במדבר אלא על לשון הרע. שנאמר (במדבר יד, כב) וינסו אותי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי:

Mishnah Arachin 4:1: The ability to pay is according to [the means of] the one making the vow; the [determination of] age is according to the subject of the vow; the [gender for] the evaluations is according to the subject of the evaluation; the [age for] evaluations [is determined] at the time of the evaluation. "The sufficiency of means is according to [the means of] the one making the vow" - how so? If a poor man evaluated a rich man, he pays only the valuation [according to the means] of a poor man. But if a rich man evaluated a poor man, he must pay the valuation [according to the means] of a rich man.

השג יד בנודר והשנים בנידר והערכים בנערך. והערך בזמן הערך. השג יד בנודר כיצד. עני שהעריך את העשיר. נותן ערך עני. ועשיר שהעריך את העני. נותן ערך עשיר: